
echo %LogonServer% מציג איזה DC נתן שירותי אימות.הטקסט המלא של הדקות הראשונות בהרצאה «הסבר על Site ב-Active Directory» בקורס הווידאו של PracticU – כתוביות בעברית עם זמן התחלה לכל פסקה. כך תוכלו לקרוא ולחפש את הנושאים לפני שמתחילים ללמוד.
שלום לכולם. בהרצאה זו אנחנו נלמד על סייטים, אתרים בתוך Active Directory. המנגנון הזה של סייטים מסביר ל-Active Directory איזה כתובות IP נמצאות באיזה אתר פיזי.
כי כל אתר פיזי, כל סניף חייב כתובת IP ייחודית, וברגע ש-Active Directory מכיר את כתובות ה-IP בכל סניף הוא יודע לנתב את הלקליינט ל-DC הקרוב אליו וככה התקשורת שלנו נהיית יותר יעילה, יותר מהירה וזה גם מה שאנחנו רואים פה שיש לנו כברירת מחדל Site אחד, הראשון Default for Site ובתוכו שני שרתי DC.
אנחנו יכולים לבוא לעשות פה Right click ולפתוח Site חדש. נניח Site בניו יורק. אני פותח Site ויש בין כל Site ל-Site איזשהו לינק.
כרגע יש לנו רק לינק אחד. דרך אגב, הלינק הזה אומר שהסנכרון בין ה-Site-ים יתבצע פעם בשלוש שעות כברירת מחדל ויהיה לש לנו שני Site-ים כרגע. Site בניו יורק ו-Site נניח בתל אביב.
בואו נעשה Rename לזה ונקרא לזה תל אביב. אז יש לנו Site תל אביב ו-Site בניו יורק ובכל Site אנחנו אומרים לו איזה DC, איזה שרתי DC יושבים בפנים ואז הלקוחות יידעו לגשת ל-DC הקרוב אליהם ולא לרוץ בטעות לאיזשהו DC מרוחק.
אז אמרנו שהשימוש ב-Site-ים ב-Active Directory נועד קודם כל להפנות את הלקוחות, את תחנות העבודה ואת היוזרים ואת השרתים לאימות ב-DC הקרוב אליהם. זאת אומרת כאשר תחנת עבודה מנסה להיכנס ל-Domain או משתמשים שינסו להתחבר ל-Active Directory מול שרת כלשהו, הם יעברו אימות קודם כל מול DC שנמצא באותו Site פיזי.
אנחנו יכולים גם לבדוק את זה. אם אני אכנס ל-CMD ואני אריץ פקודה Echo LogonServer אחוז אחוז הזה זה אומר זה משתנה סביבה, משתנה בזיכרון שמערכת ההפעלה מכניסה בו נתונים.
אנחנו רואים ש במשתנה סביבה הזה בזיכרון יושב DC1. זה אומר שהוא זה שנתן לי שירותי אימות. אם אני אכבה את ה-DC1 ואני אעשה Restart לתחנה אז היא תעבור אימות מול DC.
עוד משהו מאוד מאוד חשוב לגבי ה-Site-ים שבשביל שכל הדבר הזה יעבוד חייבים לשייך כתובות IP. פה ב-Subnets חייבים לעשות Right click ולהגיד איזה כתובת IP נמצאת בניו יורק.
לדוגמה בניו יורק יושבות כתובות מאה תשעים ושתיים, מאה שישים ושמונה, מאה נקודה אפס סלאש עשרים וארבע סיביות. סלאש עשרים וארבע סיביות זה אומר שלוש פעמים מאתיים חמישים וחמש ואז אני אומר הטווח כתובות הזה נמצא נניח בניו יורק, ובואו נעשה את הטווח כתובות שלנו מאה תשעים ושתיים, מאה שישים ושמונה, מאה עשרים ושתיים אפס סלאש עשרים וארבע וזה נמצא מאה עשרים ושתיים נמצא בתל אביב.
ככה אני משייך את ה-Subnet-ים, כתובות IP, טווחי IP לאתרים ספציפיים, ל-Subnet-ים ספציפיים, ואם אני נכנס לאתר כלשהו אני רואה פה ב-TLV Properties איזה טווחי IP משויכים אליו, ועל כל אובייקט כזה יש גם דברים שאנחנו לא רואים.
נתונים מאחורי הקלעים שהמערכת עובדת איתם. לא כל מה שבאמת קיים אנחנו רואים בממשק גרפי. יש מלא שדות בתוך ה-Database של Active Directory, בתוך האובייקט של Active Directory שהוא לא בא לידי ביטוי בממשק גרפי והשדות האלו המערכת משתמשת בהם מאחורי הקלעים.
לדוגמה, אם אני אעשה איזשהו שינוי לאובייקט