
Url קובעת את הכתובת שנטענת בהפעלה. הדובר הדגים כתובת דיפולטית שנטענה אוטומטית.Navigate של הרכיב עם הטקסט מתיבת הטקסט.http, מוסיפים את הקידומת לפני הניווט. כך הכתובת שהמשתמש מקליד בלי http נטענת בכל זאת.AcceptButton.הטקסט המלא של הדקות הראשונות בהרצאה «פקד WebBrowser» בקורס הווידאו של PracticU – כתוביות בעברית עם זמן התחלה לכל פסקה. כך תוכלו לקרוא ולחפש את הנושאים לפני שמתחילים ללמוד.
אנחנו מגיעים לרכיב מאוד מעניין ושדי נוח לעבוד איתו וזה רכיב שנקרא Web Browser. Web Browser זה רכיב שמאפשר להציג דף אינטרנט ומאפשר לגלוש באינטרנט.
ואנחנו יכולים לבנות טופס שמכיל את הרכיב הזה, הנה אנחנו רואים אותו כאן, והוא מאפשר לגלוש באינטרנט. אם אנחנו שמים את זה על הטופס אז אנחנו רואים שאוטומטית הוא תופס לנו את כל הטופס.
אנחנו יכולים לגשת לתכונה שנקראת url ולתת איזשהו url defaulty כלומר כתובת לגלישה defaulty שאוטומטית תוגדר אז אם אנחנו נריץ כרגע את הטופס אנחנו נראה שתתבצע אוטומטית גלישה לגוגל.קום אנחנו אמורים לראות כאן את האתר וזה האתר האמיתי שכרגע גלשנו אליו אנחנו יכולים לבצע משהו קצת יותר שמאפשר למשתמש יותר להגדיר את
אתר שאליו הוא רוצה לגלוש, בואו נלחץ כאן ונוציא מדוקינג, נשים פה את ה-Web Browser, נגדיל אותו בצורה כזאת, נשים פה איזשהי Label שתאמר למשתמש איזה URL או ובסייט הוא רוצה, תיבת טקסט, נגדיל את זה פה למעלה, ניקח את התיבת טקסט הזאת כ-TXT URL,
בואו נוסיף פה איזשהו לחצן, והלחצן הזה יאפשר ביצוע גלישה בפועל, נקרא לו btn-go, נכתוב עליו go וזה הלחצן שיבצע בפועל את הגלישה ואם אנחנו רוצים שהיוזר ילחץ על enter וזה אוטומטית יבחר את הלחצן הזה אנחנו צריכים ללכת לטופס ולהגדיר accept button איזה לחצן אנחנו רוצים שיופעל בלחיצה על enter אוקיי אז בואו
נלך ללחצן בלחצן עצמו ניגש לרכיב ה-web browser Webbrowser1. ולקרוא לפונקציה שנקראת Navigate. ניתן לה את txturl.txt, נריץ.
בעצם על ההתחלה כבר יש