PracticU

עצירת התקפה - SOC

בלי כתוביותעם כתוביות
PracticU › קורס SOC - מיישם הגנת סייבר › עצירת התקפה - SOC
מילון מושגים:
SOC - מרכז בקרת אבטחה: צוות ומערכות שמנטרים, מזהים ומגיבים לאירועי אבטחת מידע בארגון.
וירוס - תוכנה זדונית שמשכפלת את עצמה ומתפשטת ממחשב למחשב, ועלולה לפגוע בקבצים או בפעולת המערכת.
חומת אש - מערכת שמסננת תעבורת רשת לפי כללים, ומתירה או חוסמת חיבורים כדי להגן על מחשב או רשת.
שרת אינטרנט - תוכנה או מחשב שמקבלים בקשות HTTP ומגישים דפי אינטרנט ומשאבים ללקוחות.
רג'יסטרי - מסד נתונים מרכזי ב-Windows ששומר הגדרות של מערכת ההפעלה ושל תוכנות מותקנות.
USB - תקן חיבור אוניברסלי לחיבור התקנים למחשב, כמו זיכרון נייד, מקלדת או מדפסת.
פישינג - ניסיון הונאה שבו תוקף מתחזה לגורם מהימן כדי לגרום לקורבן למסור פרטים רגישים כמו סיסמאות.
שחזור - החזרת נתונים או מערכת למצב תקין קודם מתוך גיבוי, לאחר תקלה, מחיקה או פגיעה.

עצירת התקפה - SOC

בשיעור זה עוברים לשלב עצירת ההתקפה אחרי שהחקירה הושלמה, לומדים את פעולות העצירה בטווח הקצר ובטווח הארוך, את תהליך הניקיון עד השורש של התקרית, ואת החזרה לשגרה עם מוניטורינג מוגבר.
נושאי הסיכום המוצגים בשיעור:
1. מנקודה שבה החקירה הסתיימה: סיימנו את שלב החקירה, יודעים בדיוק אילו מערכות נפגעו, מה היה האימפקט של הווירוס או המלוור, כמו הצפנת קבצים או גניבת מידע, והבנו את תמונת המצב גם לפי הטיימליין של האירועים, ועכשיו הגענו לשלב העצירה.
2. עצירה בטווח הקצר: הפעולות המיידיות כוללות בידוד של כל המחשבים שנפגעו לרשת נפרדת, הוצאת כבל הרשת מהמחשבים הפגועים, ושינוי רשומת DNS שמובילה לשרת השליטה של האקרים.
3. תרגיל ה-DNS: אם המלוור מחפש את שרת השליטה שלו לפי שם, אפשר לעלות על השם הזה לפי לוגים של ה-DNS, ולכתוב ב-DNS שלנו שהשרת שהוא מחפש הוא בעצם כתובת IP שלא קיימת, וכך הוא לא יכול לקבל פקודות מהשרת המרכזי של התוקף.
4. ביצוע סימולטני: חשוב לבצע את פעולות הטווח הקצר בו זמנית על כל המערכות שנפגעו, כדי שהאקר לא יקלוט שעלינו עליו וינסה לעשות דברים חדשים, וכך עוצרים את ההתפשטות.
5. שימור עדויות וגיבויים: צריך לשמור אימג', העתק של הווינדוס שנפגע, כדי שנוכל לעשות פורנזיקה, לחפש עדויות והוכחות ולחקור לעומק, ורצוי שזה יעשה מראש, אבל אם לא עשינו זאת לפני כן עושים זאת עכשיו, וזה נקרא שלב הגיבויים למערכות שנפגעו.
6. עצירה בטווח הארוך: העצירה בטווח הארוך צריכה להיות הרבה יותר חכמה, החלפת סיסמאות לכל המשתמשים, הוספת חוקים חדשים בפיירוול שלא יאפשרו את אותה התקפה שוב, הפעלת מערכת זיהוי פולשים, עדכון חוקי YARA, וביצוע פאצ'ים, עדכונים של ווינדוס ושל כל התוכנות שיסגרו את הפרצה שדרכה חדרו, למשל שרת ווב פגום או אקסל לא מעודכן.
7. ניקיון עד היסוד: אחרי שעצרנו את התוקף מתחילים לנקות את כל המערכת כדי שהסיבה המקורית של התקרית, ה-root cause, לא תחזור על עצמה, מוחקים את קבצי המלוור מהדיסק, מתקינים מחדש למשל שרת דאטאבייס מאפס ומשחזרים אליו גיבוי, או מתקינים מחדש שרת קבצים ומשחזרים את הקבצים מהבקאפ, ובזמן הניקיון מעדכנים פאצ'ים על כל הווינדוסים ומקשיחים את כל המערכות ולא רק את אלו שנפגעו.
8. חזרה לשגרה ומוניטורינג: אחרי העצירה והניקיון מגיע שלב ההתאוששות, המשתמשים חוזרים לעבוד כרגיל ואנחנו ממשיכים לעקוב אחרי לוגינים לא רגילים, כמו מתכנת שפתאום נכנס למחשב של הנהלת חשבונות, אחרי תהליכים מוזרים שרצים במחשב, ואחרי שינויים ברג'יסטרי שהמלוור מנסה לבצע, כמו רישום את עצמו להפעלה בריסטארט הבא, והכל מתנקז למערכת ה-SIM המרכזית שאוספת את כל הלוגים ונותנת התראות.
9. שלב ארוך ותכליתו: שלב המוניטורינג לרוב לוקח חודשים, כי צריך לבדוק כל דבר, לנסות לוגין לא תקין ולוודא שהמערכת מקבלת את הלוג מהשרת ומתריעה, והמטרה היא למנוע מהאקר חיים קלים, שהפירות שתלויים נמוך על העץ לא יהיו קלים לקטיפה, כך שגם אם יצליח להחדיר USB או מייל פישינג יהיה לו קשה להתקדם הלאה, להשתלט על המחשב כולו, להשתלט על הרשת או לגנוב סיסמת אדמיניסטרטור.
10. ההבחנה החשובה בין הטווחים: בשאלת הסיכום בדקנו אם עדכון מערכות נחשב עצירה לטווח קצר, והתשובה היא שלא, כי טווח קצר הוא פעולות כמו הוצאת חשמל ובידוד, ואילו עדכונים ופאצ'ינג שייכים לעצירה לטווח הארוך.
סיכום:
בשיעור זה למדנו את שלב עצירת ההתקפה שבא אחרי החקירה, ראינו את פעולות הטווח הקצר כמו בידוד המחשבים הפגועים וחסימת שרת השליטה דרך ה-DNS, את פעולות הטווח הארוך כמו החלפת סיסמאות, חוקי פיירוול חדשים, זיהוי פולשים ופאצ'ינג, עברנו על הניקיון היסודי שכולל התקנה מחדש ושחזור מגיבויים עד לטיפול בשורש הבעיה, וסיימנו בחזרה לשגרה עם מוניטורינג ממושך של התנהגויות חשודות.
SR13621HE

פרקי ההרצאה: עצירת התקפה - SOC

  1. 00:00

    שלב העצירה של התקפה

  2. 00:37

    פעולות עצירה בטווח קצר

  3. 01:34

    פורנזיקה וגיבוי מערכות שנפגעו

  4. 02:13

    עדכונים והחלפת סיסמאות בטווח ארוך

  5. 02:48

    ניקוי המערכת וסילוק הגורם

תמלול ההרצאה: עצירת התקפה - SOC

הטקסט המלא של הדקות הראשונות בהרצאה «עצירת התקפה - SOC» בקורס הווידאו של PracticU – כתוביות בעברית עם זמן התחלה לכל פסקה. כך תוכלו לקרוא ולחפש את הנושאים לפני שמתחילים ללמוד.

  1. 00:02

    שלום לכולם, בהרצאה זו נדבר על עצירה של התקפה. זאת אומרת שסיימנו את שלב ה-investigation של החקירה, אנחנו יודעים בדיוק איזה מערכות נפגעו, על מה היה האימפקט, איזה השפעה הייתה לווירוס הזה, למיילוור הזה, נניח שהוא הצפין חלק מהקבצים או גנב חלק מהמידע,

  2. 00:22

    אנחנו הבנו את תמונת המצב גם לפי הטיימליין, לפי הזמנים שזה קרה. עכשיו הגענו לשלב של עצירה, ויש לנו פעולות בטווח קצר שאנחנו יכולים לעשות כדי לעצור, כמו לבודד לרשת נפרדת את כל המחשבים שנפגעו, כמו להוציא כבל רשת מכל המחשבים שנפגעו, כמו לשנות רשומת DNS שמובילה לשרת C2, לשרת

  3. 00:46

    השליטה של האקרים. יכול להיות שהווירוס הזה, המיילוור הזה, מחפש את הבוס שלו, את שרת השליטה שלו, לפי איזשהו שם, עלינו על השם הזה, לפי לוגים של DNS, ואנחנו כותבים ב-DNS שלנו שהשרת שהוא מחפש הוא בכלל ב-IP שלו קיים, ואז הוא לא יכול לקבל פקודות מהשרת המרכזי.

  4. 01:05

    כל אלו פעולות לטווח קצר. הכי חשוב לעשות אותן סימולטניוסלי, בו זמנית, על כל המערכות, על כל מי שנפגע, כדי שהאקר לא יקלוט שעלינו עליו וינסה לעשות דברים חדשים. זאת אומרת, אנחנו כמעט בו זמנית מנתקים את כולם כדי לעצור אותו, כדי לעצור את ההתפשטות.

  5. 01:24

    זה נקרא טווח קצר, ופעולות מיידיות בשביל לעצור את הבלאגן וצריך גם שיהיה לנו אימג' העתק של ווינדוסים שנפגעו כדי שנוכל לעשות פורנזיקה לחפש עדויות ולחקור את זה לעומק פורנזיקה זה עדויות בשטח לפגיעה הוכחות כמובן שהיינו צריכים לעשות את זה לפני

  6. 01:43

    כן אבל אם לא עשינו את זה לפני כן נעשה את זה עכשיו זה נקרא Backup Stage שלב של גיבויים למערכות שנפגעו זה בטווח הקצר אבל בטווח הארוך העצירה שלנו צריכה להיות הרבה יותר חכמה, זאת אומרת צריך להחליף סיסמאות לכל היוזרים, לשים חוקים חדשים בפיירוול שלא יאפשרו את זה עוד

  7. 02:04

    פעם, להפעיל מערכת של אינטרוז'ן דטקשן, של זיהוי פולש, לדוגמה לעדכן חוקי יארה, לעשות פייצ'ים לסיסטם, פייצ'ים זה עדכונים של ווינדוס, עדכונים של כל התוכנות, נניח שגילינו דרך לוגים שחדרו לתוך המערכת שלנו, דרך איזושהי תוכנה, נניח שרת ווב שהיה פגום, או דרך אקסל שלא היה מעודכן.

  8. 02:30

    אז System Patch זה עדכון של תוכנה או עדכון של Windows שיסגור את הפרצה. אז יש פעולות טווח קצר כמו לנתק חשמל, לבודד אותם, ויש פעולות Long Term של עצירה בטווח הארוך, שזה העדכונים של Windows, עדכונים של FireWall, עם פייצ'ים, החלפת סיסמאות.

  9. 02:47

    אחרי שעצרנו אותו, אנחנו מתחילים לנקות את כל המערכת שלנו, כדי שהסיבה המקורית, ה-root cause של האינסידנט של התקרית, לא יחזור על עצמו.

  10. 02:58

    זאת אומרת שאנחנו מנקים את כל המערכת עד היסוד. זאת אומרת, למחוק קבצים של מיילוור, זאת אומרת, פשוט למחוק אותם מהדיסק, את הקבצים של הווירוס.

  11. 03:07

    יכול להיות להתקין משהו מחדש או לבנות מחדש משהו. לדוגמה, שרת דאטאבייס להתקין מאפס ולשחזר גיבוי, או להתקין מחדש שרת קבצים ולשחזר אליו את הקבצים מהגיבוי, מהבקאפ.

  12. 03:21

    בזמן הניקיון הזה אנחנו יכולים גם לעדכן עוד פייצ'ים אבל כבר אנחנו מעדכנים אותם לא רק על מערכות שנפגעו כמו בשלב הקודם של העצירה

לקורס המלא: קורס SOC אונליין – מיישם הגנת סייבר

ההרצאה הקודמת: אינדיקציה לחדירה - IOC

ההרצאה הבאה: דו"ח לאחר הפריצה

הרצאות קשורות מקורסים אחרים

  • עצירת LLMNR & mDNS - עם GPO
  • הסבר על התקפה - buffer overflow
  • הצפה של כתובות MAC - התקפה MAC Flooding
  • התקפה מסוג CSRF - הסבר נוסף

קורסים נוספים במסלול

  • קורס סייבר למתחילים - Hacking - בדיקות חוסן תשתיתי ופריצה ל-Windows 10/11 - קורס זה נדרש למבחן ההסמכה היוקרתי OSCP
  • קורס פריצה ומבדקי חדירה לתשתית ארגונית - בדיקות חוסן מתקדמות ל-Active Directory - קורס זה נדרש למבחן ההסמכה היוקרתי OSCP
  • קורס פריצה ומבדקי חדירה לאתרי אינטרנט - בדיקות חוסן לאתרים - Web Pentesting - קורס זה נדרש למבחן ההסמכה היוקרתי OSCP
  • קורס סייבר והאקינג ל-Android - פריצה לטלפונים ואפליקציות אנדרואיד - בודק חוסן - Mobile App Pentesting