הרצאה 11 - קורס Load Runner הראשון
פרקי ההרצאה: הרצאה 11 - קורס Load Runner הראשון
תמלול ההרצאה: הרצאה 11 - קורס Load Runner הראשון
הטקסט המלא של הדקות הראשונות בהרצאה «הרצאה 11 - קורס Load Runner הראשון» בקורס הווידאו של PracticU – כתוביות בעברית עם זמן התחלה לכל פסקה. כך תוכלו לקרוא ולחפש את הנושאים לפני שמתחילים ללמוד.
בוקר טוב לכולם, אנחנו מתחילים את הסשן של ההרצאות שלנו בנושא לואוד ראנר, קריפטינג וקטע סקריפטים. אני רק אוודא שאתם שומעים אותי טוב, ההקלטה התחילה לעבוד ואנחנו נרוץ עם ההצעה שלנו.
למעשה זה קורס שני בנושא בדיקות עומסים, הראשון היה בדיקות עומסים יסודות בדיקות עומסים ואנחנו עברנו על כל עם הקשורים להרצת סקריפטים, הכנת סקריפטים, הכנת סצנריות וכן הלאה וכן הלאה.
ובשלב הזה אנחנו נרצה להתקדם בהכנת סקריפטים, בקידוד אחרי שכבר בחרנו את הביזנס פוסס שמעניין אותנו.
אני אפתח ברשותכם מצגת ואנחנו קצת נעבור על הדברים הכלליים שיובאו בקורס הזה ומייד אחרי זה נקפוץ להרצאה הראשונה שמדברת על הקלטת סקריפט ראשון. חשוב לציין שבקורס הזה אנחנו נתמקד בבדיקות וב, בבדיקות אפליקציות וביות, האם זה אתרים או כל דבר שכתוב ב-HTML או בכל דבר שרץ לכם ב-Web Browser אפשר יהיה לבדוק אחרי הקורס הזה.
כמובן שנלמד לקרוא את הקוד והקידוד של הווירצ'ואל יוזר ג'נרטור, ווירצ'ואל יוזר ג'נרטור זו אפליקציה שתשמש אותנו לבדיקות להקלטת סקריפטים בהמשך.
מדידת זמני תגובה זה משהו שאנחנו נלמד. פרמטריזציה, זאת אומרת לא תמיד אנחנו נרצה להכניס לאותו יוזר אותו שם, זאת אומרת כשאנחנו מריצים סקריפט של הלוגין אז אנחנו לא לא תמיד ארטקודת נכניס שם של אותו יוזר, אלא נרצה להכניס פרמטרים שונים פנימה.
הנושא של הקורלציה, אנחנו נרחיב בו הרב קצת בהמשך, רק להגיד לכם שכששרת מחזיר לנו איזושהי תוצאה אנחנו צריכים להשתמש בזה בשביל הסשן הבא שלנו, אנחנו צריכים לקלוט את זה ולדעת להעביר את זה לפעולות הבאות.
אני מזכיר לכל מי שמכיר את זה ולמישהו שזה חדש וזה קורס ראשון שלו בבדיקות עומסים, שבדרך כלל אנחנו מחלקים את העבודה שלנו בבדיקות עומסים לחמישה שלבים.
כאשר השלב הראשון הוא שלב תכנון, אנחנו צריכים להגדיר מה מטרת הבדיקות שלנו, מה התהליכים שייכנסו לבדיקות עומסים, כי לא כל התהליכים נכנסים לבדיקות עומסים, מה סוגי המשתמשים שישתמשו במערכת ומה סוגי המשתמשים שישמשו אותנו לבדיקות עומסים.
התנהגות שלהם, כמו שאמרנו, אינפוט דאטה, נתונים שיעשו פרמטריזציה של נתונים. איך ייראה הסצנריו, כמה זמן הוא ירוץ, וכמובן אנחנו גם צריכים להתקין בשלב הזה את הלואוד ראנדר ואת האפליקציה עצמה.
השלב השני זה השלב המרכזי שלנו, שרק עליו אנחנו נתמקד בקורס הזה, והוא נקרא Create Virtual Users. זאת בעצם היוזרים שמדמים את ה-Business Process, את התהליכים שלנו.
שלב שלישי זה הכנת סצנריות, הכנת תרחיש. מבצעים את זה, ושלב החמישים זה הניתוח. כמו שאמרנו, בשלב הפלנינג, כל השלבים של התכנון, ומאוד צריך לדעת מה עושים פנימה.
השלב השני, זה השלב שאנחנו הולכים להתמקד בו, והוא שלב של הכנת virtual users, שאנחנו מחלקים אותו לשישה שלבים מרכזיים. הראשון זה הקלטה של הפעולה, כולם מקליטים את זה, לבדוק שההקלטה הזאת מסוגלת להתנגן, אנחנו נוסיף טרנזקציות, מדידת זמנים, הכנסת פרמטרים, נעשה את זה בעצמנו, קורלציות כמו שאמרנו וגם
לוודא שאחרי כל השלבים האלה הסקריפט רץ ועובד. וזה השלב המרכזי שלנו בעבודה הזאת. האייקון הזה, אני מקווה שאתם רואים, זה האייקון של הווירצ'ל יוזר ג'נרטור, זאת האפליקציה שתשמש אותנו להמשך העבודה.
אנחנו לא ניגע בקורס הזה באפליקציות הנוספות של ה-Load Runner כמו אנלייזר וקונטרולר. סצנריו קריאיישן, אנחנו דיברנו על זה וניתוח התוצאות זה השלב הכי המרכזי.
הקדשנו בקורס הקודם לזה שיעור שלם כדי לדעת איך מנתחים את התוצאות. אנחנו לצורך הבדיקות שלנו נשתמש באפליקציה שנוצרה על ידי חברת HP, מרקורי לשעבר, והיא נקראת HP Tools, Mercury Tools, כל אחד קורא לה בשם אחר, וזו אותה אפליקציה שתרוץ על העמדה שלנו ועל העמדה שלכם אחרי שתתקינו את הלא עודרן.
מאוד חשוב להזכיר לכם, כדי שלא תתחילו לסבול מזה שה-HPTools לא עובד, להעלות את הפאצ'י סרבר, זה למעשה ה-Web סרבר שמשמש אותנו והוא רץ מקומית על המחשב.
בקורס הזה יהיו עשרה שיעורים, כל אחד בסדר גודל שונה, יותר קצרים, יותר ארוכים, אבל זאת הרשימה. היום זה Recording for Web, הקלטה מחר פלייבק איך מנגנים את הסקריט חזרה בשיעור השלישי נעבוד על האקשנים הבדל בין האקשנים כל סקריט מחולק לחלקים שונים ולכל אחד מהם יש את המשמעות איך מוסיפים טרנזקציות איך עושים פרמטריזציות צ'ק פוינטס לוודא
ששלב אחד לא מגיע לפני שלב החשוב לנו לוודא שאנחנו באמת בשלב המתאים. קורלציות ידניות, יש גם שלב של קורלציות אוטומטיות ועליהן אנחנו נלמד לפני.
זה שיעור 7 ו-8, נדבר על קורלציות. ניתוח לוגים של הווירצ'ואל יוזר בשיעור ה-9 ובשיעור האחרון נלמד טראבל שוטינג ומה אנחנו עושים עם הודעות שגיאה, איך תופסים הודעות שגיאה וזה יכין אתכם לעולם הכנת הסקריפטים.
אוקיי, אנחנו עוברים למצגת הבאה, רק נבדוק כשאנחנו בסשן של ההקלטות ותוכלו לקבל את ההרצאה הזאת בהמשך ונדבר על ההקלטה עצמה. לא התחלתי מההתחלה, אני לא רוצה לחשוף לכם מהר מדי את כל מה שתראו.
רוב האפליקציות לבדיקות עומסים היום מגיעות עם מנגנון של ההקלטות בכלל רוב האפליקציות של בדיקות אוטומטיות מגיעות עם המנגנון של ההקלטות, הקלטה וניגון בהמשך מי שמרגיש שהוא יותר מנוסה ומה שנקרא Advanced User לא חייב להשתמש במנגנון של ההקלטה, יכול לכתוב בעצמו את הסקריפ
וזה לא משנה באיזה שפה יכול בעצם להכניס ישר את הפקודות get ו-post ולדעת מה האפליקציה עושה או לכתוב html שמדמה את הפעולות של האפליקציה אבל זה לא קורה באמת רק לאפליקציות שהן לא browser oriented אנחנו הרבה פעמים עושים את זה אבל לא ב-90% מהמקרים אנחנו כן נרצה להקליט וכשאנחנו מתכוונים להקלטה זה לא אומר שהקלטנו
וזהו אפשר להגיד הכנתי סקריפט וזאת הטעות של המשתמשים המתחילים שאומרים הנה אני הקלטתי אני יכול לנגן הסקריפט מוכן אני יכול לקרוא לעצמי מפתח בדיקות עומסים בנושא לא, זה לא העולם בשביל להצליח בהקלטות צריך לעבוד קשה גם אחר כך
בשיעור הזה אנחנו נעשה את ההקלטה אנחנו נלמד על ההגדרות של הוויזור של ההקלטה ובואו נרוץ. אז כמו כל בדיקות עומסים, כמו כל השלבים שהיו לנו בבדיקות העומסים, היה לנו וורקפלואו.
יש לנו גם וורקפלואו לסקריפט קריאיישן, להכנת סקריפטים. זאת אומרת, יש לנו תהליך להכנת סקריפטים והוא מורכב מפחות שלבים, רק ארבעה שלבים יש לנו פה.
פה נראה אותם, יש את השלב של הפלנינג, רקורד, הקלטה, אנהנס, כל הנושא של המרכזי המילה טיפול בסקריפט, וכמובן טסטינג, לבדוק שהסקריפט מנגן טוב, כשאנחנו בודקים אותו שהוא מנגן טוב, אנחנו לא בודקים אותו רק שהוא מנגן טוב בעמדה שהקלטתי, אנחנו נבדוק אותו גם בעמדה אחרת,
ניתן גם למישהו אחר לוודא שהכל בסדר ועובד. בשלב של הפלנינג אנחנו מתבססים על הפלנינג שעשינו לבדיקות ומסים ואנחנו צריכים לאסוף את המידע הרלוונטי, אנחנו צריכים ללמוד את הנושא של ביזנס פרוסס, באמת מה אנחנו הולכים להקליט.
השלב של הריקורדינג, זאת זה השלב, פלנינג הוא כבר מאחורינו, אנחנו יודעים מה צריך לעשות ואנחנו כבר בשלב הריקורדינג, הנה הוא מופיע לכם בצהוב במצגת. בואו נראה, כמובן שההחלטה לאיזה ביזנס פרוסס לקחת ואיזה ביזנס פרוסס להקליט האם זה יהיה שלב של לוגין האם זה שלב של הזמנת כרטיס או חיפוש כמובן יש לנו טבלת החלטות שדיברנו עליה בקורס הקודם אני ממליץ לכם לעבור על השיעור
של הפלנינג בשיעור הקודם בקורס הקודם אבל הנה קצת צמתות ממה שלמדנו בקורס הקודם. נניח יש לנו ביזנס פוסטר שנקרא סיינין. הלוגין, הלוגין למערכת. אנחנו יודעים שמתבצעים ביום הטיפוסי 70 פעולות בשעה, ביום הכבד 220 פעולות בשעה, והקונטנט שעובר בין השרת לקליינט הוא הוא מאוד קלים, זאת אומרת, אין לו איזה דברים
דינאמיים באמת שעוברים שם. מצד שני, זו פעולה מאוד קריטית, כי אם משתמש לא מסוגל לעשות לוגין למערכת, אין לו אוספות קיום והוא לא יכול להיות פעיל במערכת, בגלל זה השאלה שנשאלת בעמודה האחרונה, האם להקליט, כמובן שאנחנו נקליט את הפעולה הזאת בלי היסוס.
הכנת New Account, עוד הפעם, אין לנו הרבה פעולות כאלה, זה לא יוצר לנו