ניתוב דינמי עם RIP - הסבר נוסף
router rip בתוך מצב הגדרות.network עם כל רשת מחוברת שרוצים לפרסם. אם לא מפרסמים רשת, שכנים לא ידעו עליה.passive-interface חוסמת שליחת עדכונים לממשק שבו יש רק מחשבים ולא ראוטרים.0.0.0.0 0.0.0.0), ומפרסם אותו ל-RIP בעזרת default-information originate.show running-config מציגה את ההגדרות שנכנסו לתוקף.פרקי ההרצאה: ניתוב דינמי עם RIP - הסבר נוסף
תמלול ההרצאה: ניתוב דינמי עם RIP - הסבר נוסף
הטקסט המלא של הדקות הראשונות בהרצאה «ניתוב דינמי עם RIP - הסבר נוסף» בקורס הווידאו של PracticU – כתוביות בעברית עם זמן התחלה לכל פסקה. כך תוכלו לקרוא ולחפש את הנושאים לפני שמתחילים ללמוד.
שלום וברוכים הבאים לעולם של ניתובים דינמיים ונתחיל בריפ. קודם כל, מה זה ניתוב דינמי? ניתוב דינמי זה מצב שבו כל נתב מעדכן את כל הנתבים האחרים ברשתות שהוא מכיר.
עד עכשיו בניתוב הסטטי היינו צריכים ידנית לעדכן את הנתב ברשתות מרוחקות. בניתוב דינמי לא צריך לעדכן שום דבר ידנית. נתבים מדברים ביניהם ומספרים אחד לשני איזה רשת כל נתב מכיר.
הבעיה בריפ, יש עוד ניתובים דינמיים, יש עוד פרוטוקולים. אנחנו מדברים על פרוטוקול הריפ. הפרוטוקול ריפ הוא מוגבל לרשת שגודל המקסימלי שלה זה 15 הופים.
זאת אומרת, 15 נתבים רחוקים ביותר זה מזה ברשת. אם המרחק בין שני הנתבים יהיה למעלה מ-15, הוא לא יצליח להגיע אליו והוא יחשוב שהרשת המרוחקת בכלל נפלה.
תראו, הריפ עצמו יש לו הרבה תיאוריה מסביב ואנחנו נראה בהרצאה נפרדת את כל הפן התיאורטי של ריפ. המטרה של ההרצאה הזאת היא ללמד אתכם את הבסיס ולהדגים את השימוש בזה.
ריפ כפרוטוקול ניתוב דינמי פחות טוב מהמתחרים שלו כמו EGRP או SPF. הוא פחות טוב במדדים של זמן התייצבות, תוך כמה זמן הוא מבין את השינוי ומספר לחברים שלו את השינוי.
הוא מוגבל בגודל הרשת ויש לו עוד חסרונות שאנחנו נדבר עליהם בהמשך. הסיבה היחידה שאנחנו באמת משתמשים בו ולומדים עליו, כי הוא מאוד מאוד קל להגדרה וזה מצוין לרשתות קטנות.
לא כל רשת יש לה 100 ראוטרים, אם יש לך 5, 6, 10 ראוטרים ריפ יהיה מצוין וקל מאוד להגדיר. לפני שאנחנו נתחיל לעבור לכל הפן התיאורטי של ריפ בואו נראה קצת פקודות ונראה איך אנחנו עושים את הריפ הזה בפועל אז אנחנו נעבור פה לרשת ניקח נניח ראוטר ראוטר סתם אני לוקח איזשהו ראוטר אני אקח כמה ראוטרים בואו ניקח
כמה ראוטרים נעשה ככה מבנה כזה של רשת ואיך נחבר אותם נחבר אותם שהראוטר הזה מחובר לראוטר הזה והראוטר הזה מחובר לראוטר הזה וזה מחובר לזה אני סתם מראה לכם איך הראוטרים מחוברים ביניהם ובסוף נשים פה סוויץ' וגם פה יש סוויץ' אוי שמתי האפ בטעות נשים פה איזשהו סוויץ'
ונשים גם פה סוויצ'ים תחשבו שיש הרבה רשתות הקווים האדומים שאתם רואים זה קו סיריאלי כן זה לא כבל רשת רגיל זה קו סיריאלי כי לקחתי כבל אוטומטי והוא בחר לי את הסריאלי, לא שזה משנה לי.
זה סוג חיבור שונה, משתמשים בו יותר ברשת ה-One, ברשת האינטרנטית, למרות שהיום כבר כמעט ולא משתמשים בזה. היום יותר באופטי משתמשים.
טוב, אני מגדיר פה איזושהי רשת פשוטה, לוקח פה מחשב ופה לוקח איזשהו מחשב ופה שם מחשב. אתם רואים אם ה... עכשיו, מה המטרה שלנו תהיה? המטרה שלנו תהיה שכל ראוטר יכיר כל רשת שקיימת.
עכשיו תראו, נניח בראוטר הזה יש לו שתי רשתות שהוא מחובר. אתם רואים, הראוטר הזה מחובר לשתי רשתות שונות.
אתם רואים פה, כרטיס רשת 1.0 ו-0.0. זאת אומרת, יש פה, בראוטר אחד יכולות להיות שתי רשתות. לדוגמה, הרשת הזאת, נעשה אותה לשרתים.
אתם יודעים, יש לנו פה שרת אפילו. איפה השרת שלנו? הנה, זה השרת, אתם רואים? ממש שרת, ואני יכול גם להגדיר איזה שרת זה יהיה, שרת HTTP, שרת DHCP.
ממש יש לנו פה בסימולטור גם שרת. אז עשיתי, הראוטר הזה, מה קרה לו? סוויץ', יופי. אתם רואים, הראוטר הזה יש לו רשת אחת לתחנות העבודה, רשת אחת לשרתים, בואו נשים לו עוד איזושהי תחנת עבודה פה, נניח לפטופ.
אני מנסה לעשות לכם מצב שאתם תרגישו שככה זה עובד באמצעיות. זאת אומרת שכל ההתקנים מחוברים לסוויץ', וסוויץ' בפורט אחד מחובר לראוטר, אוקיי?
יש פה ראוטרים שלוש יציאות ראוטר הזה יש לו רשת אחת בראוטר הזה יש לו הוא רק מחבר בין הרשתות אין עליו שום מחשב שמחובר ושום רשת אינטרנט כאלו ראוטרים קיימים בעיקר באינטרנט ויש פה עוד ראוטר כזה בקיצור עכשיו בוא נראה כמה רשתות אנחנו עשינו פה מה יש לו יפה כמה רשתות שונות יש לנו פה ונראה כמה ניתובים סטטיים היינו צריכים לעשות אם היינו רוצים לעשות
את כל זה עם הניתובים הסטטיים בואו נראה כמה רשתות יש זאת רשת אחת שימו לב סוויץ' סוויץ' מייצר רשת אחת הוא לא מחלק לרשתות זאת אומרת גם מצד שמאל וגם מצד ימין של סוויץ' זה אותה רשת אז נשים פה לייבל שזאת תהיה רשת אני אכריז עליה על 192 168 1 0 כי זאת תהיה רשת 1 0 מצוין זאת רשת ראשונה הרשת השנייה תהיה פה נכון אתם זוכרים בראוטר, כל רגל זאת רשת.
אז אני שם פה עוד רשת, זאת תהיה רשת 2-0. כן, כל רשת חייבת להיות עם כתובת שונה מן הסתם. זאת רשת 3-0 תהיה. 3-0.
שימו לב, אל תתבלבלו, ראוטר מחלק לרשתות, סוויץ' לא מחלק לרשתות. יופי. בין שני ראוטרים, למרות שאין פה מחשבים, זה לא משנה, זאת עדיין רשת.
אז אני מגדיר את זה כרשת, לא לשכוח שזאת רשת. לא רק איפה שמחוברים המחשבים זו איזה רשת, גם בין שני הראוטרים צריכה להיות רשת נפרדת. אסור להשתמש באותה רשת משני הצדדים של הראוטר, זאת אומרת אסור לי להגיד שזאת ארבע, אם למעלה ארבע אז פה זה חייב להיות חמש לדוגמה, אחרת הוא לא ידע האם לנתב או לא לנתב,
באיזה מקרה לנתב ובאיזה לא לנתב, אז בשביל זה מכל צד צריכה להיות רשת אחרת. זאת תהיה רשת חמש, זאת נעשה אותה רשת שש, הן לא חייבות להיות לפי הסדר, כן, שלא תתבלבלו, אני עושה את זה סתם לנוחות שלי.
זאת תהיה רשת 7. בואו נעשה, כדי שלא יווצר לכם רושם שהרשתות צריכות להיות לפי איזה סדר, אני יכול לעשות גם רשת 10 ורשת כל מספר בעצם שאני רוצה.
כמובן שאם אני בתוך הארגון, אז אני חייב להשתמש בכתובות הפרטיות, בכתובות של 10 או 192-168 או 172-16, אוקיי. אז יש לנו פה כמה רשתות?
תשע רשתות, אחת, שתיים, שלוש, ארבע, חמש, שש, שבע, שמונה, תשע. זאת אומרת, יש לנו סך הכל פה, אחד, שתיים, שלוש, ארבע, חמישה ראוטרים, חמישה ראוטרים מייצרים לי תשע רשתות.
יופי. אם יש לי תשע רשתות שונות, וכל ראוטר צריך להכיר את כל הרשתות, אז תחשבו שבראוטר הזה הייתי צריך לכתוב שמונה ניתובים סטטיים, להגיד לו אם אתה מחפש רשת שלוש הוא מכיר, הראוטר הזה מכיר רק רשת אחת ושתיים.
אז הייתי צריך להסביר לו אם אתה מחפש רשת שלוש, אם אתה מחפש רשת ארבע, חמש, שש, שבע, שמונה, תשע, ללכת ל-IP הזה או לצאת דרך כרטיס רשת הזה. זאת אומרת הייתי צריך לכתוב לו שבע ניתובים סטטיים.
אחרי זה בראוטר הזה הייתי צריך לכתוב שבע אחרים. פה הייתי צריך לכתוב שמונה ניתובים סטטיים. אתם מבינים שלהתחיל לכתוב, נניח בממוצע איזה 7 ניתובים זה 35 שורות שהייתי צריך לכתוב ולא להתבלבל וכל פעם שהייתי מחליף או מוסיף ראוטר הייתי צריך לכתוב את זה שוב רשת הזאת זה רק 5 ראוטרים שזה גם לא יותר
מדי אבל אני יכול לחבר פה עוד ראוטר לדוגמה ואז יצא לי שגם אותו צריך לכתוב לו את כל הרשתות האחרות בקיצור זה מסבך כמובן את המצב דרך אגב אנחנו גם נעשה את זה בהמשך שאפשר לחבר גם ככה ולחבר גם ככה זאת אומרת אין שום בעיה ואיך נקבע את העדיפות דרך איזה נתיב ללכת אנחנו נדבר על זה גם בהמשך.
בקיצור התיבה הידנית של ניתובים סטטיים מתחילה להיות מסובכת ומורכבת ואנחנו רוצים להגדיר ניתוב דינמי שכל ראוטר יספר לכל ראוטר על הרשתות שהוא מכיר.
אני ארוץ פה מהר ואני אעשה פה הגדרות של רשתות בשביל לחסוך לי קצת טרחה אני בכל זאת אמחק את זה אוקיי. אז אני הולך לעשות דבר כזה, אני הולך להגדיר את כל הכתובות, אז בואו נתחיל להגדיר קצת כתובות.
אני אשתמש במשהו שאני אישית לא חושב שכדאי לתלמידים להשתמש, אבל ככה זה יקצר לי זמן, רשת 0.0, fast ethernet 0.0, אני מגדיר לו פה דרך קונפיג הזה.
כמובן שבמציאות אין קונפיג הזה, וגם במבחן אין אותו, אז פשוט זה מאוד מאוד מהר. אתם רואים, זה כותב במקומי את הפקודות. רשת 2.0, fast ethernet 2.0, אז זה סריאלי 2.0, חיבור סריאלי 2.0.
אמרנו שזה יהיה רשת 2, 2.1, יופי, תדליק אותה, יופי. הלאה, סיימתי עם הזה, עכשיו עם ה-3, עם הראוט הרבה.
סריאלי 3.0, רוב המדריכים בכלל לא אוהבים להראות את הטאב הזה לתלמידים, אבל אתם תהיו מספיק נבונים בשביל, כל פעם שאתם כותבים משהו, תראו פה את הפקודות רצות.
אתם רואים, הוא נכנס לסיריאל, הגדיר לו כתובת IP, עשה לו No-Shut-Down, נקודת No-Shut-Down, וזהו, יופי.
לא הגדרנו עוד אחד. אנחנו צריכים להגדיר פה אינטרפייס הזה, 0,0. Ethernet 0,0, 192, 168, 3, נניח אחד זה יהיה.
סבנטמאסקרט ככה, יופי. ו-2,0, סריאלי 2,0, זאת תהיה רשת 4, אתם רואים זה פשוט יותר זריז עם ה.. אגב המנורה לא נדלקת עד שאתם לא מגדירים בשני הצדדים אז אל תיבהלו סיריאלי 3.0. אתם רואים איך שאני מגדיר בשני הצדדים אז רק אז זה נדלק סיריאלי 2.0. רשת 5.1 זאת רשת 5 זה יהיה הראשון ברשת הזאת ואז והראוטר הזה יהיה השני ברשת
סיריאלי 3.0. יופי עכשיו אנחנו בעצם הולכים לראות את טבלאות הניתוב עוד מעט ולהפעיל את הריפ פסט אידרנט 0,0. הגדרתי את הרשת הזאת as a res. אתם רואים, אני מגדיר כתובת IP ועושה לו port status on, וזה כותב לי בעצם את הפקודות ועושה no-shutdown ומדליק לי אותו. seriali 2.0 זה רשת 7, תהיה 7.1. יופי, זהו. זה הראוטר האחרון שנשאר לי
להגדיר. seriali 2.0, 7.2, כתובת תהיה 7.2. פסט אידרנט 1.0, זאת רשת 8, אז המחשב הזה, הרגל שלו זה 8.1. ופסט אידרנט, אפס אפס רשת תשע מצוין בואו נראה עכשיו פינגים