
crypto map מחברת את ה-ACL והשלבים לממשק. VPN הוא תמיד point to point.tunnel וירטואלי עם GRE, ומוסיפים עליו הגנת IPsec. אם נשארים ב-Tunnel Mode נוצרת מנהרה בתוך מנהרה, עם כפילות כתובות IP, ולכן מעבירים את ה-Transform Set ל-Transport Mode בפקודה אחת. הפקודות tunnel protection ו-Transform Set אינן נתמכות ב-Packet Tracer.הטקסט המלא של הדקות הראשונות בהרצאה «IPSec Modes - Tunnel mode vs Transport Mode» בקורס הווידאו של PracticU – כתוביות בעברית עם זמן התחלה לכל פסקה. כך תוכלו לקרוא ולחפש את הנושאים לפני שמתחילים ללמוד.
שלום לכולם, ברוכים הבאים להרצאה על הגדרת VPN סייט טו סייט. בהרצאות קודמות יצרנו את כל מה שאתם רואים על המסך ועשינו נאט בשני הראוטרים 771 ו-881.
עכשיו מה שנשאר לנו זה לעשות VPN, זה אומר כל פאקט שיגיע לכאן ומיועד לרשת הפנימית המרוחקת יעבור הצפנה, כל האייפים שלו יהפכו לאייפים של האינטרנט של ה-One, וכשהוא יגיע לראוטר השני, יעבור תהליך של פתיחת הצפנה.
אנחנו צריכים לעשות ארבע שלבים. השלב הראשון זה לקבוע איזה אייפים ייכנסו בכלל לטאנל מוצפן. במקרה שלנו, הטאנל המוצפן יהיה כל מה שמיועד ל-1001, זה מהצד שלו, ומהצד השני ייכנס כל מה שמיועד ל-192, 168, 13. זה נקרא ספליט טאנל. מה זה אומר? מה נכנס לטאנל ומה הולך סתם לאינטרנט רגיל.
זה אנחנו נעשה על ידי ECL. אחרי זה אנחנו נקבע מה היו המפתחות הסודיים שאיתם אנחנו בעצם עושים בדיקה ואימות, שמתחבר אליי בן אדם הנכון ולא איזה האקר. אני אספר לכם את כל הפרטים איך זה מתבצע, שזה מתבצע בפורט 500, ואם יש לפעמים 6 הודעות, לפעמים 3 הודעות, תלוי באיזה מצב אנחנו, לרוב עושים מצב רגיל של 6 הודעות וזהו.
אחרי שעשינו בדיקה ועימות של מי אתה על ידי שם על ידי סיסמה משותפת או על ידי תעודה דיגיטלית שנבדקת אז אנחנו עוברים לשלב השני בשלב השני אנחנו כבר יוצרים תעלה מוצפנת של איי פי סק שזה תכלס ההצפנה של כל הפקטים קובעים האם יהיו מוצפנים או שהם לא יהיו מוצפנים אנחנו יכולים גם לחבר אתר מרוחק לאתר קרוב בלי להצפין את הפקטים זה טוב רק
במקרה והכבל פיזית מאובטח ואז אנחנו מקלים על המעבד שיש בתוך הראוטר. במציאות אף אחד לא עושה את זה, כולם משתמשים ב-SP ומצפינים. ה-SP, שימו לב, אין לו פורט.
ה-ESP הזה זה במקום UDP, במקום TCP. זה פרוטוקול שבעצם מתחרה ב- TCP ו-UDP, והוא מצפין את כל המידע, ובמקום פורטים יש לו מזהים שנקראים SPI.
אני הראיתי את זה בהרצאה הראשונה על VPNים, ואני אראה את זה שוב. טאנל איי פיסק הזה אפשר לבנות בשלוש צורות שונות. בואו נראה את הצורות האלו.
יש לנו בעצם שלושה מבני פאקטים. יש את הפאקט המקורי, יש פאקט במצב טרנספורט, איי פיסק במצב טרנספורט ואיי פיסק במצב טאנל ואיי פיסק אחרי נאט.
אנחנו הולכים לדבר על כל הסוגים. לפני שאני אעבור על זה ומה ההבדל ולמה זה חשוב להבין, בואו נעשה כמה דגישים על מה ההבדל בין Tunnel Mode לטרנספורט מוד.
אנחנו יכולים לראות פה בוויקיפדיה ש-IPsec יש לו שני מודים of operations, שני מצבי עבודה ב-IPsec, אני בוויקיפדיה ב-IPsec, אחד נקרא טרנספורט מוד ואחד נקרא טאנל מוד ועוד אחד שזה נאטי, גם על זה אנחנו נדבר, על הנאטי הזה, איך הוא עובד.
לפני שאני נכנס לעומק על המבנה של הפאקטים, נבין יותר טוב מה זה בכלל tunnel mode אז הנה כאן בוויקיפדיה כתבתי tunnel protocols ומה זה באופן כללי tunnel protocols הנה זה מה שרציתי allowing private network רשתות פרטיות שלא יכולות להיות מנותבות באינטרנט לעבור דרך public networks זאת אומרת אם יש לי פאקט עם כתובת IP פרטית הוא לא יכול לעבור דרך הראוטר של האינטרנט
מה זה פאקט עם IP פרטית? זה אומר 10-0-0 משהו, 192-168 משהו-משהו, או 172-16. זה הטווחים שהוגדרו כפרייבט. אלה רשתות פרטיות ואסור לנתבי האינטרנט להעביר אותם.
הם נועדו לשימוש ברשת פנימית ואף פעם לא יהיה אתר אינטרנט עם כתובת פרייבט. למה? כי אם הוא יהיה עם כתובת פרייבט המשתמשים הביתיים והפנים-ארגוניים יחפשו את האתר ציבורי בלאן הפרטי שלהם, למה?
כי DNS יחזיר להם את ה-IP של 10.0.0 משהו והמחשב שלי יחשוב ש-10.0.0 זה מחשב לידי ולא ילך לראוטר. בשביל שהמצב הזה לא יקרה, אמרו, טוב, לא נחלק לאף אחד באינטרנט את הכתובות הפרייבט, שזה רק כתובות שמתחילות ב-10 או ב-192, 168 או מ-72.16, שלוש קבוצות האלו, אנחנו לא נחלק לאף אתר אינטרנט, לא נמכור
את הכתובות האלו, הכתובות האלו לא יהיו למכירה, אתה לא יכול להתקשר לספק האינטרנט שלך ולהגיד להם תנו לי את הכתובת הזאת, אני רוצה לשלם