לינוקס Script - חלק 1
מבנה ושמות דיסקים ומחיצות בלינוקס:
הוכן ע"י התלמיד המצטיין: אברהים אבו שיכה
פרקי ההרצאה: לינוקס Script - חלק 1
תמלול ההרצאה: לינוקס Script - חלק 1
הטקסט המלא של הדקות הראשונות בהרצאה «לינוקס Script - חלק 1» בקורס הווידאו של PracticU – כתוביות בעברית עם זמן התחלה לכל פסקה. כך תוכלו לקרוא ולחפש את הנושאים לפני שמתחילים ללמוד.
כתיבת סקריפטים או יצירת סקריפטים בשרת לינוקס או יוניקס. זהו הסרטון הראשון מסדרה של סרטונים. זהו חלק א' בסדרה של סרטונים בנושא כתיבת סקריפטים בשרת לינוקס ויוניקס, במערכת הפעלה לינוקס או יוניקס.
ואני בכוונה מדגיש שזהו חלק א' ויש עוד חלקים, כי העולם הזה והנושא הזה של כתיבת סקריפטים לא ניתן ללמוד אותו בסרטון אחד, גם לא בשני סרטונים.
וחשוב לומר שגם לפעמים לא בארבעה או חמישה סרטונים הנושא של סקריפטים דורש practice practice practice הוא דורש תרגול תרגול תרגול אבל אני בטח ובטח אתן לכם פה יותר מבסיס שאם תתרגלו אותו אתם תוכלו לשלוט בכל מה שקשור לכתיבת סקריפטים על מערכות הפעלה לינוקס ויוניקס ואם שמתם לב אני חוזר
מספר פעמים על אני מתעקש לומר לינוקס ויוניקס כי מה שיפה בלדעת לכתוב סקריפטים על מערכות הפעלה לינוקס זה שהם עובדים, אותם סקריפטים יעבדו ברוב המקרים, כמעט בכל המקרים, גם על שרת יוניקס.
וזה אחד הדברים היפים בכתיבת סקריפטים למערכות הפעלה לינוקס ויוניקס. אז בחלק א', על מה אנחנו נדבר? אנחנו נדבר על מה זה בכלל סקריפט, למה חשוב ביותר, ואני באמת מדגיש, חשוב ביותר שכל לינוקס אדמין יהיה מסוגל לכתוב ולהבין מבנה של סקריפט.
אנחנו נדבר על למה זה מאוד חשוב. ואנחנו גם נראה איך כותבים את הסקריפט הראשון שלנו. עוד דבר שאני חושב לציין, יש חשיבות עליונה, אם אתם מעוניינים לעבוד בעולם הלינוקס והיוניקס, ממש להיות סיסטם אדמיניסטרייטורס, אתם לא תוכלו להתקדם בתחום הזה מבלי לדעת לכתוב סקריפט.
כלומר, יש ציפייה מאיש לינוקס מקצועי, אולי מי שמתחיל בתחום אז הוא לא חייב, לא מחייבים אותו, לא מצפים ממנו, אבל יש ציפייה מסיסטם אדמיניסטרייטור שהם מקצועיים, שהם כבר כמה שנים בתחום, יש ציפייה מהם להתמודד עם סקריפטים ולכתוב סקריפטים.
ולמה? אני אסביר עוד שנייה. אז קודם כל, מה זה בכלל סקריפט? ותסלחו לי אלה מכם שכרגע צופים בסרטון הזה וכבר יודעים את הדברים הבסיסיים האלה, הייתי ממליץ לכם בכל זאת להאזין ולשרוף כמה דקות מזמנכם, אבל קל וחומר מי מכם שבאמת זה עולם חדש עבורו כל נושא הסקריפטים.
אז מה זה בעצם סקריפט? סקריפט זה קובץ טקסט שמכיל פקודות מערכת הפעלה ופקודות של תוכנות אחרות שמן הסתם מותקנות במחשב.
מה עומד מאחורי רעיון הסקריפט או השל סקריפט? הרעיון הוא שאני יוצר קובץ טקסט, קובץ אסקי פשוט עם תוכנת עריכת טקסטים פשוטה, אני מכניס לתוכה שורה של פקודות והפקודות האלה יבוצעו בעזרת השל, שבתוך השל הזה רץ הסקריפט, אותו של שעוטף את הסקריפט, Command Line אנחנו קוראים לזה.
אותן פקודות ירוצו על ה-Command Line, הן בעצם ירוצו אחד אחרי השני, כי הן כתובות אחד אחרי השני בתוך קובץ סקריפט. אז בעצם קובץ סקריפט זה קובץ טקסט שמכיל שורה של פקודות, שברגע שאני אפעיל את הקובץ היחיד הזה, ירוצו 10, 20, 30, 50 פקודות אחת אחרי השנייה.
זה חשוב לציין, אחת אחרי השנייה סקריפט לא עובד באופן פרללי כמו תוכנה. וזה אחד ההבדלים בין סקריפט לתוכנה, זה שתוכנית היא הרבה יותר מתוחכמת ואינטליגנטית מסקריפט.
מצד שני, לכתוב תוכנית זה הרבה יותר מסובך. תוכנית לפעמים דורשת התקנה של כל מיני דברים במחשב כדי שהתוכנית תתמך בסקריפט. כל מה שצריך זה שיהיה לכם את השל המתאים. פשוט דבר נוסף לציין לגבי סקריפט, כשאנחנו כותבים סקריפט עם פקודות, אנחנו צריכים לציין בסקריפט איזה של אנחנו מעוניינים שיפעיל את הפקודות האלה.
מה שאתם כבר בטח יודעים עד עכשיו, אם הגעתם לסרטון הזה, זה שבלינוקס יש לנו כל מיני סוגים של שלים. יש עשרות שלים. אבל יש איזה 5-6 שהם הפופולריים.
יש לנו את ה-essay, שזה השל המקורי. ושוב, כשאני אומר של, זה בעצם אותו חלון שחור-לבן, שחור-שחור, שחור-ירוק, וואטאבר, אותו חלון שורת הפקודה.
הנה שיילים בשרת עלי, יש לנו את ה-s-h שייל, יש לנו את ה-bash בורנגן שייל, יש לנו את ה-corn שייל, tc-s-h, c-s-h, יש z-s-h, יש שורה ארוכה של שיילים, אבל השיילים האלה שכרגע כתבתי לכם פה באדום הם הפופולריים ביותר.
כשאתם כותבים סקריפ הם צריכים לכתוב פקודות בתוך הסקריפ, אותן פקודות שנכניס לקובץ הטקסט. אנחנו צריכים שהשייל יכיר אותם, ה-command line, איפה שירוץ הסקריפ, אנחנו צריכים שהשל יכיר את הפקודות האלה.
אז חשוב מאוד לציין כשאנחנו כותבים את הסקריפט, לאיזה של אנחנו כותבים, או יותר נכון, חשוב מאוד להכניס את הפקודות בקובץ ששל הספציפי יכיר אותן.
במקרה שלנו פה בקורס הזה אני אכתוב יותר ויותר של, אני אכתוב את הסקריפטים, אני אלמד לכם לכתוב סקריפטים ב-K-של. זה מאוד פופולרי לכתוב סקריפטים ב-K-של, ואני יכול לומר ש-90% או 95% ממה שאני אראה לכם ב-K-של, יעבוד גם בשל מסוג באש.
מי מכם שבא מעולם כתיבת התוכנה ויודע למשל לכתוב ב־C או ב־C++ אולי ייהנה יותר לכתוב סקריפטים ב־Tcsh זה ה־Cשל כי המנגנון של ה־Tcsh וה־Csh השל הצורת כתיבה של הפקודות היא קצת מזכירה את העולם של ה־C אז אולי זה יהיה לכם יותר את התרגישו יותר בבית אבל דבר אחד בטוח רוב האנשים בעולם הלינוקס כותבים שלים בבאש
או ב-K-של. זה לא מדויק להגיד רוב, אני לא הלכתי ושאלתי אם עשיתי מין הצמח, אבל בסך הכל, מההיכרות שלי, אם אתם יודעים לכתוב סקריפטים ב-של וב-K-של, אתם תדעו לעשות כמעט כל דבר שעולה על מוחכם במערכת הפעלת המוזיאונס.
אז עכשיו שאתם יודעים מה זה סקריפט, סקריפט זה קובץ שמכיל פקודות, שפשוט את הפקודות האלה תריץ מערכת ההפעלה על ידי השל אחת אחרי השנייה. נשאלת השאלה איזה פקודות אני אשים בסקריפט הזה, אז כדי לענות על השאלה איזה פקודות צריכים להבין למה חשוב בכלל למה יש לנו את הרצון הזה לכתוב סקריפטים מאיפה זה בא אז הנה לכם רשימה של רשימה באמת רשימה חלקית הייתי
אומר אבל מאוד בולטת של למה אני צריך לדעת להבין סקריפטים ולכתוב סקריפטים אני חייב בתור לינוקס אדמין אתם חייבים כדי להיות מקצועיים אז קודם כל אוטומציה של פעולות אדמיניסטרציה שחוזרות על עצמם חברים אם אתם רוצים לעשות את אותה פעולה כל ערב, איזשהו גיבוי של קבצים, חיפוש אחרי קבצים באופן אוטומטי כל ערב בתיקייה
מסוימת, לוגים למשל, ומחיקתם, העברתם לאיזשהו ארכייב, בדיקה של איזשהו מצב של סרוויס אחת לזמן מסוים, ושליחת אימייל.
כל הדברים האלה, אתם לא יכולים להושיב בן אדם כל היום שיביט במסך וילחץ enter כשצריך לעשות משהו, זה הרי לא רציני. לכן אנחנו כותבים סקריפ שדוגם תיקייה, קובץ, סרוויס, וואטאבר, נושא פינג, מה שאתם לא רוצים, אנחנו נעשה דברים נפלאים בקורס בסדרנים הקרובים, אני מבטיח לכם.
אז עבור אוטומציה אין לנו דרך אחרת אלא ליצור סקריפט. אז כמובן שאתם יכולים להגיד לי, מה, יש תוכנות שאפשר לכתוב?
אנחנו לא נכתוב תוכנה עכשיו, לכתוב סקריפט הרבה יותר פשוט מלכתוב תוכנה, אני יכול להבטיח לכם את זה. הדבר הנוסף שאתם תרצו לדעת למה חשוב מאוד לדעת לכתוב סקריפטים בלינוקס, לפעמים אתם צריכים פתרון זול לביצוע משימה מסוימת במקום לרכוש איזה תוכנה יקרה.
לא מזמן, לא בדיוק לא מזמן, לפני כשנה, במקום שאני עובד, היינו צריכים למצוא קבצים מסוימים במספר לא קטן של שרתים, שרתי יוניקס, למצוא קבצים מסוימים, זה שרתי סטורג' של נטאפ, שזה כמו עיניין יוניקס, והיינו צריכים למצוא המון, ירדה הוראה מלמעלה, שיש דחיפות מאוד גבוהה
לחפש אחרי קבצים מסוימים, לא משנה מה הסיבה ומה ולמה. וקבצים מסוימים האלה, שלא סתם קבצים עם סיומת, אלא קבצים עם סיומת שלא נקראו בעשרה חודשים האחרונים, בלה בלה בלה, ולהעתיק אותם ולמחוק אותם מאיפה שהם נמצאים.
היה משהו לגאלי שהיו צריכים דחוף פשוט להעביר אותם לארכייב, אוקיי? וביררנו לגבי תוכנה שתעשה לנו את זה, ובאמת יש כמה תוכנות שעושות את זה, ממש תוכנה באופן של אנטרפרייב, שניגשת וסורקת, והיה מדובר ב-100,000 דולר.
אז נכון, התוכנה הזאת יודעת לשלוח אימיילים ולריפורטים ומתחברת עם sql ומה שאתם לא רוצים, אבל זה לא מה ש... חיפשנו משהו ספציפי שיעשה איזשהו מענה.
אז זה או לשלם את ה-100,000 דולר כדי ליהנות מ-20% מתוכנה או לכתוב סקריפט. אז כמובן, עבדכם הנאמן ישב שבוע, יקח לי קצת יותר משבוע, כתב סקריפט נפלא בלינוקס שעשה את העבודה בצורה מושלמת, כולל כתב דוח קטן של מה מחקנו, איפה העתקנו, איפה זה היה.
פשוט נפלא, קיבלנו קרדיט על זה, כל הכבוד. ותאמינו לי שאני לא עולה 100,000 דולר לשבוע עבודה, וחסכנו הרבה כסף, וגם יצרנו משהו אין-האוס, אוקיי?
אז יש לי עוד הרבה סיפורים. ביקשו שנבדוק איזושהי זמינות של איזשהו שירות. שוב פעם, ישנם כלים, ישנם תוכנות. הרבה פעמים אתה רוצה משהו מאוד ספציפי?
Custom made, פה נכנס הסקריפט. זה תענוג פשוט לעשות דבר כזה. פחות טעויות בביצוע פעולות שחוזרות על עצמן. חברים, הרבה מאוד פעמים אנחנו עושים פעולות שחוזרות על עצמן.
כל יומיים שלוש, צריך למחוק איזה קובץ, צריך להעתיק קבצים מפה לשם, ובמקום להעתיק אני מוחק, במקום למחוק אני עושה move, whatever, כל מיני דברים, אופס, אופס, טעות, סקריפט לא טועה.
אתה כותב אותו, אתה מריץ אותו, אם הוא עובד נכון פעם אחת, הוא יעבוד נכון כל הזמן. לפעמים אין דרך אחרת, פשוט אין דרך אחרת אלא ליצור סקריפט בכדי לבצע פעולה מסוימת.
והדוגמה שנתתי, אני רוצה לנטר סרוויס נסוים. אם ברגע שהוא לא עובד, לשלוח אימן. אני רוצה לנטר תיקייה מסוימת. ברגע שמספר הקבצים שם הם מעל 100, אגחוג אותם, להעתיק אותם לארכייב.
את זה אני לא יכול לעשות בלי סקריפט. היא לא יכולה לשבת ולהביט במסך ולעשות את זה פעמיים שלוש ביום, זה לא רציני, זה מצחיק. לכן, והנה לכם ארבעה סיבות באמת טריוויאליות, אבל הן באמת קרדינליות בכל העולם, בכל מה שקשור לעבודה עם מערכות הפעלה ושרתים, אתם חייבים ללמוד סקריפטים.
עכשיו, אני גם הוספתי ואמרתי, אתם צריכים גם להבין סקריפטים. עכשיו, מה הרעיון בלהבין? יכול מאוד להיות שתצטרכו להתקין מוצר והרבה מוצרים במערכות לינוקס, היו נקבעים כסקריפ אתה מתקין את הסקריפ או סליחה אתה מפעיל את הסקריפ והוא מבצע כל מיני פעולות אתה רוצה לדעת מה הסקריפ הזה עושה במחשב שלך מה הוא הולך לעשות תוך כמה דקות
אתה יכול להבין ולקרוא לא לדעת ברביון אחוז מה כל שורה עושה אבל לפחות פה אני יודע שהסקריפ כנראה מגבה משהו פה אני יודע שהוא בודק האם הקבצים האלה קיימים פה אני יודע שהוא עושה יחסית יהיה לכם הרבה יותר קל להבין מה הסקריפ של איזושהי חברה הרשימה
עוד ארוכה אני לא רוצה לבזבז את הזמן שלכם יותר מדי פוליטיקה אבל דבר אחד בטוח כל איש לינוקס רציני חייב ללמוד לכתוב סקריפטים וכמובן אתם יודעים מה הסיבה הכי חשובה זה דאווינים על הבוס דאווינים על החברים שלא יודעים לכתוב סקריפט תחשבו איזה יופי זה אז בואו ניגש למלאכה בואו נתחיל בכתיבת הסקריפט הראשון שלנו ומה
שאני רוצה להראות לכם זה איך מתחילים את הסקריפט, מה אמור להיות בתוך הסקריפט, איך אני מסיים את הסקריפט ואיזה הרשאות אני רוצה לתת לסקריפט כדי שהוא יעבוד כמו שצריך.
כמובן בפשטות וישר ולעניין. אז שוב פעם, סקריפט זה קובץ פשוט שאני כותב בתוכו פקודות וכשאני מריץ את הסקריפט, מערכת ההפעלה מבצעת את הפקודות כאילו אני ישבתי ורשמתי פקודה אחרי פקודה אחרי פקודה.
כמו שאמרתי, סקריפטים אפשר לכתוב עם כל עורך טקסט שיש לכם. לכם לעבוד עם ה-vi, ואני מאוד מאוד מאוד אוהב לעבוד עם-vi, ו-vi נמצא בכל לינוקס, וואטאבר, לא משנה עם איזה לינוקס תבחרו.
לכן אנחנו נכתוב גם סקריפטים את הקורס, ונעביר עם כתיבת סקריפטים בעזרת-vi. אבל, אבל, אם אתם רוצים, יש כלים אחרים, אתם יכולים להוריד, שהם קצת מסייעים לכם בעת כתיבת הסקריפט, אתם יכולים לכתוב את הסקריפט אפילו בווינדוס, ואז להעביר את זה ללינוקס,
למשל notepad++. מה שנוח בעורכי טקסט האלה זה שהם פשוט עוזרים לכם למצוא תקלות ובעיות בתוך הסקריפט שלכם. כי הם ממש יודעים לזהות את הפקודות והם שמים צבעים שונים לכל פקודה.
אני אפילו, אני מבטיח להראות לכם את זה במהלך אחד הסרטונים, שיהיה לכם מושג על מה אני מדבר. כרגע, אנחנו בסך הכל לעבוד עם עורך הטקסט, וי.איי. אז קודם כל ברשותכם M.K.D. אני אצור תיקייה ראשונה, ואני גם ממליץ לכם לעבוד יחד איתי ממש בצורה הזאת.
אנחנו ניצור תיקייה שנקראת סקריפטס וניכנס אל התיקייה הזאתי סקריפטס ls-l בואו נראה מה יש לי בתיקייה אין לי שום דבר בתיקייה בואו ננקט את המסך בואו נכתוב את הסקריפט הראשון שלנו לפני שאני אתחיל אני רוצה לציין אני הולך לכתוב את הסקריפטים לשל מסוג קיישן מה שאתם רוצים לבדוק זה שאם אתם הולכים לכתוב יחד איתי
בקיישן עם אולמרט מבטחים כי זה הקורס בעצם פה אבל כשתרצו לכתוב לבאש או לtcsh או וואטאבר תצטרכו לבדוק אם בשרת שאתם הולכים ליצור בו את הסקריפטים או לפחות לשים אותם ולהפעיל אותם קיימים אותם שיילים שאתם רוצים לכתוב סקריפטים עבורם אז מה שאני ממליץ לכם לבדוק זה האם יש לכם את השייל הרלוונטי באותו שרת אז מה שאני עושה אני עושה cut etc shells cut etc shells יראה לי
את רשימת השיילים שיש לי בשרת אתם יכולים לראות שיש לי bash ויש לי KSH, סליחה, KSH, ECSH, ZSH וכו' וכו'. שוב פעם, אנחנו נכתוב סקריפטים לשל קאש, KSH, אבל אתם יכולים פשוט לכתוב סקריפטים גם לשל עם האחרים.
מומלץ מאוד KSH. למה בדיוק, אתם תראו בהמשך. אז בדקתי וראיתי שיש לי את ה-KSH, אבל בדיקה נוספת לא תזיק, אם פשוט תרשמו KSH ותראו שאכן אתם נכנסים לשל KSH.
אם אתם תעשו ps הוא יגיד לכם באמת פתחתם עכשיו של ksh תחת bash פה מגניב אז יש לי את השל הזה איך אני יוצא מהשל exit clear בוא ננקה את המסך אז שוב פעם את השל את הסקריפט עצמו אני כותב בכל של זה לא מעניין אף אחד אבל כשאני אפעיל את הסקריפט חשוב שהפקודות בתוכו תהיה של יהיה של שידע להפעיל אותם ולתרגם אותם אז אחרי שראינו שיש לנו את השל
הרלוונטי שעבורו אנחנו כותבים סקריפטים בואו ניגש ונתחיל לכתוב סקריפט אז אנחנו בתוך התיקי הסקריפט שיצרנו בוא ניצור קובץ חדש vi script1 נקרא לסקריפט שלנו עכשיו נשאלת השאלה מה הסיומת של הסקריפט כמו שכבר הבנתם עד עכשיו לינוקס לא מעניין אותו יוניקס לא מעניין אותו סיומות של הקובץ ללינוקס יש את היכולת לזהות את הסוג של הקובץ ולתעל את התוכנה המתאימה עבורו וגם
במקרה הזה שלנו של סקריפט לינוקס יודה לזהות שזה סקריפט ולא מעניין אותו הסיום אבל אנחנו בבני אדם כשניצור המון סקריפטים וכשיהיה לנו המון קבצים במחשב חשוב לנו לזהות את סוג הקובץ לפי הסיומת כי ככה זה הדרך שלנו לדעת שזה קובץ x וזה קובץ y אנחנו לא נפתח כל קובץ ונבדוק איזה
סוג של קובץ זה לכן נהוג לא חייבים אני אומר נהוג כי אני נוהג נהוג גם רוב האנשים שאני מכיר לתת סיומת s h SH זה אומר זה סקריפט.
יש כאלה שרוצים להיות יותר, נקרא לזה נוצרים מהאפיפיור כמו שאומרים, וממש עושים סיומת בהתאם לסוג של הסקריפט הזה, KSH למשל. כך שבן אדם יודע שהוא מסתכל על הקובץ הזה, אה, זה קובץ סקריפט של קיישל, של קורנשל, של קיישל, אבל זה לא באמת משנה.
הרעיון הוא שהקובץ הזה יריץ אותו בכל מקרה של קיישל והוא ידע לזהות את הפקודות. אחרת אנחנו נשאר עם s h, כי זה מה שברוב המקרים אתם תעשו ואתם תראו. הנה יש לנו את הקובץ החדש, קובץ rake.
אני רוצה להתחיל לכתוב, אז הכל מה אני לוחץ על ה-insert או על i, ואתם יכולים לראות, ואני יכול להתחיל לכתוב בתוך הקובץ. עכשיו שאנחנו יודעים איזה סיומת לתת לקובץ, נשאלת השאלה איך מתחילים סקריפט.
מומלץ מאוד ואפילו חובה, לא רציתי להגיד ישר חובה, כי היא לא באמת חובה, כי יש דרכים להפעיל את הסקריפט בלי מה שאני אראה לכם עכשיו, אם אתם רוצים לעבוד נכון, חובה עליכם להתחיל את הסקריפט ככה.
אתם חייבים להתחיל את הסקריפט עם הסימן הזה, הסימן הזה של הפאונד, הרשתית הזאתי, וסימן קריאה. פאונד, סימן קריאה.
ואז אתם רושמים את המיקום של השייל שיריץ את אותן פקודות שאתם תכניסו עוד רגע. במקרה שלנו זה bin/ksh. אתם בטח שואלים את עצמכם רגע רגע רגע ומה אם אני אפעיל את הסקריפט הזה בלינוקס אחר איפה נדע איפה ה-case של איפה נדע איפה ה-bash אז זהו ש-90% מהמקרים 99% מהמקרים זה יהיה באותו מיקום עבור כל שרתי הלינוקס ואם לא אז זה שהולך להריץ את הסקריפט יצטרך לשנות
את השורה הראשונה של הסקריפט זה לא ביג דיל דבר אחד בטוח השורה הראשונה חייבת להיות הסימן הזה רשתית סימן קריאה extension mark והמיקום של השל אני כותב סקריפט לbash אני אכתוב bash אם אני כותב את זה לsh אני אכתוב סקריפט לsh אבל אנחנו כותבים את הסקריפט שלנו עם פקודות k של ksh
זו השורה הראשונה חשוב לציין שכשתכתבו את הסקריפט בחלק מהמקומות בסקריפט חוץ מפקודות אתם תרצו להכניס הערות למשל כאן רץ לופ שעושה כך וכך או This is the thing loop, the delete loop, או whatever.
וזה, אתם לא רוצים שזה יתחשב כפקודה, אתם לא רוצים שהמתקפלה תנסה להפעיל את השורה הזאת שאין בה כלום, זו רק שורה שנועדה לי ככותב הסקריפט לזכור מה יש, מה קורה באותה נקודת זמן בסקריפט.
אז מעכשיו כשאתם רוצים לרשום הערות, אתם שמים את ההערה שהיא מתחילה עם הסימן הזה, אבל שימו לב איזה יופי, לינוקס יודע לזהות שהשורה הראשונה היא לא הערה, כל השורות שיבואו אחרי זה ויתחילו עם הסימן הראשית הזה זה הערה This is the first test line פה אני למשל יחליט delete all temp files
וכו וכו עוד פעם השורות