מה זה בדיקות חדירות
Penetration Testing
פרקי ההרצאה: מה זה בדיקות חדירות Penetration Testing
תמלול ההרצאה: מה זה בדיקות חדירות Penetration Testing
הטקסט המלא של הדקות הראשונות בהרצאה «מה זה בדיקות חדירות Penetration Testing» בקורס הווידאו של PracticU – כתוביות בעברית עם זמן התחלה לכל פסקה. כך תוכלו לקרוא ולחפש את הנושאים לפני שמתחילים ללמוד.
שלום לכולם בהרצאה הזו אנחנו נבין מה זה פניטריישן טסט מה זה בדיקות חדירות לפניטריישן טסט גם קוראים פן טסט או אתיקל האקינג האקר אתי למה הוא אתי כי הוא בא באישור של ההנהלה הוא בא מתוך כוונות טובות לדמות לעשות סימולציה של התקפה על המחשבים של החברה כדי לבדוק את הסיקיוריטי של המערכת את רמת האבטחה של המערכת זאת אומרת
זה עקר טוב שבא לבדוק עד כמה המערכת פגיעה להתקפה של אנשים רעים איפה יש לה ורניביליטיז איפה יש לה פגיעות חולשות דרך החולשות האלו דרך הפגיעות הזאת הוא חודר פנימה כדי לקבל גישה למידע סודי של החברה ולגנוב את הלקוחות או את הסודות המסחריים או כסף מתוך הארגון תחשבו שבארגון רגיל יש מאות עובדים, בארגון גדול יש אלפי עובדים, וכל עובד מקבל מלא מיילים,
ויש המון המון שרתים בתוך הארגון, ויש המון המון מחשבים, בכל מחשב יש המון תוכנות שרצות. אף אחד לא באמת יודע מה קורה בתוך הארגונים מרוב הבלאגן שיש שם.
ואז ההאקרים באים, מנצלים את הריבוי של התוכנות, את הריבוי של המחשבים, את ההגדרות הלא נכונות, שיש לכל מחשב בשביל לגנוב מידע חשוב של הארגון ובסוף לגנוב כסף או לפגוע להם במוניטין או להשבית את העבודה של החברה עד שלא ייתנו להם כופר או סתם להשתולל בשביל
להראות איזה חכמים הילדים האלו שפרצו לתוך חברה מוכרת. פנטסטר, הבודק חדירות, זה בן אדם שמגיע עם כוונות טובות לבדוק את המערכת כאילו הוא אקר רע אבל הוא אקר טוב כדי לעזור לארגון להגן על עצמו לזהות את החולשות שלו לזהות את הפגיעות שלו פן טסטר בודק חדירות כותב דוח מסודר של כל הפעולות שהוא עשה וכל החורים שהוא מצא כדי שיסגרו אותם המטרה של
פנטרשן טסט זה uncovers לגלות את חורי האבטחה ולדווח עליהם לבעלים של המערכת וכמובן שהוא ימליץ על אמצעים כנגד ההתקפות שהוא ביצע הוא ימליץ איך להגן מה לסגור מה לשנות כאשר המטרה הכי הכי חשובה שלנו כפנטסטרים זה למצוא ורניביליטיז למצוא חולשות פגיעות במערכות הקיימות ודרך הפגיעות הזאת לחדור פנימה
זה העיקר, לגלות מהם נקודות חולשה בתוך התוכנות, בתוך אתרי אינטרנט של הארגון, במחשבים, כדי לעשות אקספלויט.
אקספלויט זה לנצל אותם, את החולשות האלו, ולהיכנס פנימה. וכמובן שאנחנו ניידע את הלקוח על החולשות האלו, כי הוא הזמין אותנו, הוא שילם לנו כסף, שנגלה לו את החולשות האלו.
אנחנו חודרים פנימה, מגלים את החולשות, ומדווחים עליהן כדי לעשות מיטיגיישן, כדי לסגור אותם וזה תהליך שחייבים לעשות ארגונים שעובדים עם כרטיסי אשראי הם חייבים לעשות את הבדיקות חדירות האלו כי הם עובדים עם חברות אשראי וכרטיסי אשראי על בסיס תקופתי מסוים ואנחנו כפנטסטרים כי
אנחנו כבודקי חדירות נבוא וניתן להם את השירות הזה את הבדיקות אפשר לעשות ידנית ואנחנו כמובן נראה איך עושים אותם ידנית בקורס הזה ויש גם כלים אוטומטיים שעוזרים לנו לעשות את הכל יותר מהר, יותר קל, תהליכים אוטומטיים על חולשות ידועות.
זה נקרא Standard Frameworks ואנחנו נראה את התוכנות האלו בהמשך. לרוב אנחנו נעשה רשימה של כל חורי האבטחה האפשריים וננסה לעשות תיעדוף ונבדוק אחד-אחד.
עד שנמצא איזשהו חור אבטחה, יכול להיות שגם לא נמצא כלום. זה גם אפשרי. אז אנחנו קודם כל עושים רשימה של כל חורי האבטחה האפשריים, אחרי זה עושים לה סדר עדיפויות ממה מתחילים ומתחילים לבדוק אחד אחד.
אנחנו כמובן, כשקובעים סדר עדיפויות, אנחנו נחשוב מה סביר להניח ששכחו לסגור או שכחו לבדוק ונחפש את הדברים שהם הכי פשוטים לתקיפה, כדי לא לבזבז סתם את הזמן שלנו על התקפות מורכבות יותר.
אז נתחיל מהכי פשוט והכי סביר. טוב, אחרי שהבנו את העיקרון, בואו נעבור לשלבים שיש לנו בבדיקות חדירות. יש כאלו שאומרים שיש חמישה שלבים, יש כאלו שאומרים שיש שישה, שבעה שלבים. כל אחד מחלק את התהליך לכמה שלבים שהוא חושב לנכון.
אנחנו, לפי וויקיפדיה, פניטרשן טסט מתחלק לחמישה שלבים. השלב הראשון זה נקרא ריקון, שלב איסוף המודיעין. אנחנו אוספים מודיעין על המטרה שלנו.
איזה כתובות מייל יש, איפה הם נמצאים גיאוגרפית. את כל המידע שאנחנו יכולים להוציא מרשתות חברתיות אנחנו אוספים עליהם.
ככה אנחנו יודעים למי לשלוח אחרי זה אימייל עם פישינג, עם הודעות בסגנון של זכית במיליון דולר. רק תלחץ כאן ותוריד את התוכנה הזאת. כמובן שזה יהיה וירוס שלנו שאנחנו נשתול לו.
כדי שנדע למי לשלוח את האימייל, כדי שלא נרשום מייל מטומטם בסגנון של זכית בלוטו אמריקאי, אלא נרשום הודעה שמדברת לבן אדם הזה כי חקרנו שהוא מתעניין בדגים.
אז אם הוא מתעניין בדגים, נשלח לו הודעה מפתה ללחוץ ולהוריד משהו שקשור לדגים, כי אספנו עליו מידע שהוא מתעניין בדגים. אז זה נקרא איסוף מודיעין.
אפשר לאסוף מודיעין בצורה פסיבית, זה אומר דרך רשתות חברתיות בלי שמגלים אותנו, ואפשר בצורה אקטיבית לאסוף מודיעין, לבוא פיזית לחברה, לארגון, ולהתחיל שמה לאסוף מודיעין מאנשים, ממחשבים.
זה נקרא מודיעין אקטיבי, וזה כמובן הרבה יותר מסוכן, כי אנחנו יכולים להתגלות. השלב השני זה סריקה. אחרי שאספנו מודיעין אנחנו נסרוק את כל הפורטים של הארגון.
אנחנו נבדוק את כל המחשבים, איפה, מה פתוח, דרך מה אפשר להתחבר למחשב, דרך מה אפשר להיכנס, מה שכחו לסגור. יכול להיות שלא נגלה כלום ולא נצליח להיכנס לתוך הארגון, אבל לארגון יש אתרי אינטרנט, יש להם אימיילים, אז הם חייבים לאשר כניסה.
אז אנחנו צריכים לסרוק איזה כניסות יש מבחוץ פנימה, כמו מייל, כמו אתרי וב, וגם אנחנו ננסה להגיע ולסרוק את הארגון מבפנים.
נניח נתחזה לטכנאי מדפסות, ונבוא עם לפטופ שלנו כאילו לתקן מדפסת, ונריץ מהמחשב שלנו סריקה על הרשת מבפנים ונגלה איזה כניסות יש לשרתים לא מבחוץ מבפנים אז הכלי שעושה לנו את הסריקות נקרא nmap ואנחנו נראה אותו בהמשך הקורס השלב הראשון אמרנו לאסוף מודיעין השלב השני זה כבר להריץ סריקה דרך איזה פורט כניסה אפשר להתחבר לשרת לתחנות
העבודה ואחרי שגילינו את הפורטים הפתוחים אנחנו מנסים לקבל גישה לקבל גישה זה אומר ממש לפרוץ פנימה דרך ורנביליטי דרך חולשה כלשהי דרך פגיעות כלשהי ואחרי שאנחנו מנצלים את החולשה את הפגיעות באיזושהי תוכנה שמצפה לקבל מאיתנו יוזרניים ואנחנו במקום יוזרניים מכניסים לה איזה פקודה ב-sqa