סוגי בדיקות - QA
טסטים שחייבים להכיר
פרקי ההרצאה: סוגי בדיקות - QA טסטים שחייבים להכיר
תמלול ההרצאה: סוגי בדיקות - QA טסטים שחייבים להכיר
הטקסט המלא של הדקות הראשונות בהרצאה «סוגי בדיקות - QA טסטים שחייבים להכיר» בקורס הווידאו של PracticU – כתוביות בעברית עם זמן התחלה לכל פסקה. כך תוכלו לקרוא ולחפש את הנושאים לפני שמתחילים ללמוד.
אז אחרי שראינו איך אנחנו כותבים טסט קייס בודד בצורה מתודולוגית ונכונה, אני רוצה שבסרטונים הקרובים או בסרטון הקרוב נסתכל ברמה יותר כללית על סוגים של טסטים ומושגים בעולם הזה של טסטים וטסט קייסס.
סוג הטסט הראשון שאני רוצה שנכיר זה Accepted testing או בדיקות קבלה של הלקוח או צד לקוח. מה זה אומר? זה אומר שאנחנו כאנשי בדיקות נבצע טסטים מנקודת ראות של משתמש הקצה.
בעצם להתמקד בדברים הפונקציונליים והחשובים ללקוח, ופחות בצדדים טכניים או צדדים עיצוביים או כל צד אחר שלא רלוונטי בצורה מובהקת ללקוח. הרבה פעמים הבדיקות של Acceptance Test מבוצעות כבדיקות שבהן האיש QA מייצג את הלקוח האמיתי, ובעצם נותן איזשהו אור ירוק או אור אדום למערכת להתקדם הלאה.
קוראים לראות שמבחינת הסדר פעולות, הבדיקות של ה-Development מבוצעות ראשון, בדיקות ה-Unit Test או בדיקות יחידה, בדיקות בהן המתכנת בודק את הקוד הספציפי שלו, בדיקות ה-QA, שאלה בדיקות אינטגרציה מבוצעות בשלב של אחרי הבדיקות הבסיסיות, ואז יש לנו את ה-User Accepted Test, שזה אומר רגע לפני הפרודקשן אנחנו נרצה לראות
את המערכת בשלמותה בצורה שבה משתמש הקצה יראה אותה וישתמש בה. נניח שאנחנו משתמשים בדוגמה את האתר של שופרסל אונליין, אתר מכירות מהבולטים בארץ, ואנחנו רוצים לראות איך ייראו בדיקות אקספטנט טסט או בדיקות קבלה מצד המשתמש.
אז אני כאיש בדיקות, אכין לי תסריטים שהם תסריטים בסיסיים פונקציונליים על המערכת של אתר שופרסל. לדוגמה, רישום של לקוח חדש.
לדוגמה, חיפוש מוצר. נגיד, לדוגמה, אני מחפש פה גלידה. בחירת המוצר והוספה לעגלת הקניות, ביצוע ביטול לאחד מהרכיבים שהוספתי לעגלת קניות, כניסה של משתמש רשום.
כל הדברים האלה הם בדיקות שאפשר לקרוא להן בדיקות קבלה של צד הלקוח. בעצם אני כאיש בדיקות מייצג את הלקוח הסופי האמיתי לפני הייצור ומבצע סט של בדיקות בסיסיות וליבתיות או החשובות ביותר במערכת על מנת לראות שהמערכת מתפקדת בצורה תקינה ויכולה לעלות בשלב היצור.
סוג נוסף של טסטים שאני רוצה שנכיר זה Compatibility Testing או בדיקת אימות. בבדיקות מהסוג הזה אנחנו נרצה לבדוק את המערכת הנבדקת, איך היא מתפקדת כשאנחנו משתמשים במערכות שונות.
כלומר, אנחנו לא נבדוק את הכל ל-Windows, רינדוז 10, אלא נבדוק אם מערכות הפעלה אחרות כמו Mac, לינוקס, נשתמש לא רק בבראוזר של אנדרואיד, אלא נשתמש בבראוזר של פיירפורק, ספארי, אופרה, אדג' וכדומה.
לא נשתמש רק במייקרוסופט, כמו שאמרנו, כמערכת הפעלה, אלא גם באנדרואיד, במכשירי מובייל, בטאבלטים וכדומה. נשתמש בגרסאות שונות של דפדפנים, גרסאות שונות של אנדרואיד, גרסאות שונות של IOS, מכשירים של דיווייסים של יצרנים שונים, וזאת במטרה לוודא שהמערכת שלנו, לדוגמה האתר הזה
של שופרסל אונליין, יכול לתפקד גם מול דפדפן לדוגמה של פייר פוקס. סוג נוסף של טסטינג שאני רוצה שנכיר זה פונקצ'ונליטי טסטינג.
בחלק הזה, כשאנחנו מדברים על פונקצ'ונליטי, אנחנו נרצה פחות להתמקד בדברים טכניים שאינם קשורים לפעולה הספציפית של היוזר שיכול לבצע או המשתמש שיכול לבצע מול האתר. לדוגמה, הוספת מוצר לעגלת הקניות זו פעולה פונקציונלית.
הסרה של מוצר זו פעולה פונקציונלית. אז בדיקות פונקציונליות הן בדיקות שמושא הבדיקה שלהן הוא היכולת שלנו לבצע פעולות בעזרת המערכת. לדוגמה, תשלום של עגלת הקניות בסיום הפעולה וחיוב דרך הוויזה.
זו בדיקה פונקציונלית. כניסה מורשית של משתמש רשום במערכת, זו בדיקה פונקציונלית. סוג נוסף של טסטים שאני רוצה שנכיר זה Accessibility Testing, בדיקת נגישות.
האתרים בארץ חייבים לעמוד בתנאים, ברגולציה, בסטנדרטים, על פי חוק שיתמכו