דיסקים - הבדל בין RAID 5, 6, 10, 50, 60
02:00-05:50 הסבר ויזואלי מקיף על סוגי הבקרים, חיבורים פיזים וחלקי הבקר השונים.
05:50-14:46 הסבר על Raid 5 ודרכי ניהול הרייד השונות.
14:46-16:17 הסבר על RAID 6
16:17-30:52 מושגים בעולם ה-RAID והסבר קצר על JBOD
30:52-34:22 הסבר על RAID 0+1
34:22-37:17 הסבר על 1+0 RAID.
37:17-38:43 הסבר על RAID 100
38:43-39:30 הסבר על RAID 51
39:30-41:10 הסבר על RAID 50 ו 60.
41:10-41:43 סיכום.
פרקי ההרצאה: דיסקים - הבדל בין RAID 5, 6, 10, 50, 60
תמלול ההרצאה: דיסקים - הבדל בין RAID 5, 6, 10, 50, 60
הטקסט המלא של הדקות הראשונות בהרצאה «דיסקים - הבדל בין RAID 5, 6, 10, 50, 60» בקורס הווידאו של PracticU – כתוביות בעברית עם זמן התחלה לכל פסקה. כך תוכלו לקרוא ולחפש את הנושאים לפני שמתחילים ללמוד.
ברוכים הבאים למכללת פרקטיקיו, להרצאה על בקרי רייד. אנחנו הולכים בעצם לדבר על סוגי ריידים ולדבר על בקרים, והולכים לראות בדיוק איך הם מחוברים למחשב.
זאת הולכת להיות הרצאה מאוד מאוד מעניינת. אז קודם כל, בקר רייד הוא יכול להיות או מובנה בלוח האם, או שהוא מגיע ככרטיס הרחבה חיצוני.
אני מסתמך על עובדה בריידים שכבר יש לכם רקע וראיתם את ההרצאה בדיסקים ומחיצות על מה זה רייד בווינדוס 7 ועכשיו אני אדבר יותר על רייד כחומרה להזכירכם רייד זה לרעיון לאסוף כמה ארט דיסקים ביחד ולזרז מהירות העבודה שיעבדו במקביל או שאם אחד נופל השני יעבוד במקומו אנחנו הולכים לדבר על כל סוגי הריידים בהרצאה הזאת כולל ריידים מתקדמים מאוד אבל לפני שנעבור לסוגי
הריידים אני רוצה ככה להגיד לכם על רגל אחת שיש כמה קבוצות של כרטיסים. יש את הכרטיסי רייד הפשוטים של מה שנקרא של 100-200 שקל שהם תומכים רק ברייד 0 ו-1.
הבקרים האלו הם גם הרבה פעמים מובנים על לוח האם. יש בקרי ריידים מתקדמים שכבר עולים פי כמה וכמה שיודעים לתמוך ברייד 5 ורייד 10. ויש בקרי רייד ממש יקרים שכבר יודעים לתמוך ברייד 6. בהמשך ההרצאה אנחנו נדבר על כל סוגי הריידים האלו, אל תדאגו.
ונדבר על J-Bot, ונדבר על רייד 50, 60, 100, כל מיני דברים כאלו. בואו נתחיל בזה שבקע רייד, כמו שאתם רואים בתמונה, מתחבר ללוח האם, וממנו יוצאים 8 כבלים, אתם רואים פה בסרטוט, בציור הזה, יש 8 כבלים, לכל ארדיס כבל משלו.
זאת אומרת, ברמת הכרטיס, זה כרטיס LSI של חברת LSI, שזו אחת החברות הגדולות והידועות בתחום הכרטיסים של הריידים, הצ'יפסט לרייד.
יש פה שני חיבורים, חיבור ראשון וחיבור שני. מכל חיבור יוצאים ארבע חוטים, ארבע כבלים של סאטה. לרוב זה לא סאטה, זה סאס, כן? ברייד יוצא סאס. מי שרוצה יכול לחבר סאטה, אבל הכרטיס הזה תומך סאס וסאטה ויוצא כבל לסאס.
כמו שדיברנו בהרצאה הקודמת, אפשר לחבר גם סאטה אם אין לכם כסף. אתם רואים פה וזה מגיע לארדיסק ופה למעלה יש לו ארדיסקים.
ככה נראה הכבל הזה שקצה אחד שלו מתחבר בעצם לבקר ויש לו ארבע קצוות לארדיסקים. אתם רואים זה של הכרטיס במהירות של 6 ג'יגה ביט בשנייה, כל אחד תומך על 6 ג'יגה ביט בשנייה.
כמובן זה תלוי במהירות של הארדיסק עצמו. היום רוב הארדיסקים לא יודעים לעבוד במהירות כזאת אלא אם כן זה ssd וגם ssd לא מגיע ל-6 ג'יגה ביט בשנייה. למרות שיש כמה בודדים שכן היום.
בקיצור, ככה אתם מקבלים אותו, מקבלים כרטיס ומקבלים כבלים כאלו, את אלו אתם מחברים לארט דיסק ואת זה אתם מחברים לזה, לפרטיס.
שימו לב הלאה, הנה זה עוד מחשב, אתם רואים, יש בפנים כרטיס, בקר רייד, יש פה, מהבקר הזה יוצאים חיבורים לארט דיסקים, לדיסקים קשיחים, גם מפה יוצאים עוד חיבורים לדיסקים קשיחים, ויש פה חיבור חיצוני מחוץ לקופסה, שמתחבר לקופסה אחרת שיש בתוכה גם דיסקים קשיחים.
זה נקרא הרחבה, קופסת הרחבה או חיבור חיצוני כמו eSATA. זאת אומרת, יש חיבור חיצוני לדיסקים קשיחים ויש חיבור פנימי. אז החיצוני זה יכול להיות או לארט דיסק חיצוני בודד ולרוב מה שקורה שקונים קופסה ואז אותו בקר מנהל גם את הארט דיסקים הפנימיים וגם קופסת הרחבה.
הנה דוגמא לעוד בקר ומה המיוחד בבקר הזה שפה מתחברים 4 דיסקים בכל אחד מתחברים 4 אז כמה דיסקים אפשר לחבר לבקר הזה 4 8 12 16 20 24 הבקר רייד הזה יודע לעשות רייד במקביל שיעבדו 24 האר דיסקים ולא 8 כמו שראינו בבקר הקודם כמובן שהבקר הזה עולה יותר כסף ויש פה גם מקום לחיבור חיצוני לתוספות אם אתה רוצה יותר מ-24 הרדיסקים.
אלו הם צלעות קירור, זה צלעות קירור מברזל שמתחברים עם הברגים כאן, כי יש פה בפנים צ'יפים כמו מעבד אישי של הכרטיס הזה, שעושה את כל החישובים של רייד 5, של רייד 6, עושה את כל החישובים.
כרטיס כזה עולה אלפי שקלים. ועכשיו אנחנו נדבר קצת על סוגי הריידים. רייד 5, שהזכרתי אותו, אני מסביר לכם איך הוא מתנהל מבפנים.
לפני שאני אעבור על הציור הזה, אני רוצה להדגיש כמה נקודות חשובות. שלא משנה איזה רייד אני מפעיל, בסוף הווינדוס, מערכת ההפעלה, חושבת שיש לה ארד דיסק אחד.
היא לא יודעת מה עושה בקר רייד בפועל. זאת אומרת, מערכת ההפעלה מעבירה את ההוראות שלה לבקר רייד, קח תרשום את זה לכונן C, והיא לא יודעת איך בקר רייד הזה מחלק את זה בין הדיסקים.
זה בעצם תפקידו. ולכן מערכת ההפעלה רואה את כל המערך הזה כ-hard disk אחד בודד. אפשר להגיד, אפשר להגיד לה לחלק את זה בעצם ללונים וכאלו דברים, למחיצות, אבל כלפי הווינדוס זה מוצג כ-hard disk אחד לרוב.
ומה עוד חשוב להדגיש? כן, מה שעוד חשוב מאוד מאוד להדגיש, שבשביל ליצור רייט 5, אז חיברתי את הקאבלינג, אני נכנס לביוס של הרייט, כמו שיש ביוס למחשב, יש ביוס לרייד, וחוץ מביוס לרייד יש גם הרבה פעמים תוכנה שיודעת מתוך הווינדוס לנהל את הרייד הזה.
אז יש שתי אופציות לניהול רייד, אחד מתוך הביוס המיוחד לרייד, שבזמן שמחשב נדלק הוא אומר לך תלחץ קונטרול איי ונכנס לביוס של הרייד ואנחנו נראה אותו בהמשך ויש גם תוכנה שמותקנת בווינדוס ויודעת להתחבר לכרטיס הזה ולנהל לו את הרייד.
מה זה לנהל את הרייד? זה ליצור רייד 5. אז ככה אתם יוצרים רייד 5 ואחרי זה מתקינים על זה ווינדוס. חדש נקי מהחנות נכנסים לביוס ויוצרים רייד 5 ואז מתקינים ווינדוס.
במחשב שעובד עליו כבר הווינדוס ואתה רוצה לדעת מה קורה עם הרייד האם הוא תקין לא תקין נפל דיסק לא נפל דיסק אם אתה רוצה להתחבר לבקר רייד ולקבל ממנו מידע בזמן שהווינדוס עובד אתה מתקין תוכנה מיוחדת של היצרן שיודעת לתת לך את המידע הזה.
זה בעצם שני אפשרויות הניהול בבקר רייד. יש גם אופציה לניהול מרכזית. ניהול המרכזי מתבצע דרך SNMP, פרוטוקול SNMP שבשלב הזה אתם לא צריכים לדעת עליו אבל רוב בקרי רייד יודעים לדבר ב-SNMP ואז מערכת מרכזית יודעת לתת לי מידע על כל המחשבים שיש לי ברשת ועל כל בקרי הרייד.
אז בואו נעבור איך עובד רייד 5. אני מניח שוב, אני עושה לכם את זה בתור יותר חזרה זריזה ויותר לעומק אחרי ששמעתם את ההרצאה הראשונה למתחילים על ניהול מחיצות ודיסקים, ששם הסברנו על רייד 0, 1 ו-5.
אוקיי, אז אני מזכיר לכם שרייד 1 לוקח מידע, הגיע לבקר מידע כלשהו, נניח תרשום מספרים 1, 2, 8, 7, 32, אז הוא מתחיל לפזר. חלק ראשון כותב פה, חלק שני הוא לא כותב באותו דיסק, הוא כותב אותו בדיסק השני.
הוא במקביל נותן הוראה לשני הדיסקים לכתוב. ואז דיסק ראשון כותב, במקביל לדיסק השני כותב, במקביל לדיסק השלישי כותב, ואז הכל עובד פי שלוש יותר מהר. הוא במקום לחכות לארט דיסק אחד שיכתוב את כל הדברים האלו ברצף, שלושה כתבו את זה ברצף.
והחלק האחרון זה זוגיות, סיבית זוגיות. זה מעין סכום של כל הקודמים. אם זה היה שבע, זה היה שלוש וזה היה שתיים, שבע ועוד שלוש ועוד שתיים, שתים עשרה, ייכתב פה שתים עשרה.
למה זה חשוב? במקרה שאחד הארט דיסקים ייפול, הוא ידע לקחת 12 ולחשב את הסכום ולחשב מה היה פה במקור. אם פה היה 7, פה היה 3 ופה היה 2 והסכום היה 12 ונפל הארדיסק השני, אז הוא יודע לקחת 12 פחות 7 פחות 3 להגיע למסקנה שהיה פה 2 ואז בקר רייד מתחיל לצפצף
על כל החדר ולהבהב ולצפצף ואז אתה יודע שאחד הארדיסקים נפל, אתה נכנס לניהול שלו, הוא רואה שהארדיסק מספר 012 נפל, הם משום מה סופרים תמיד מאפס כי זה אלקטרוניקה 012 נפל הוא כותב לך בתוכנת ניהול שהארדיסק מספר 2 נפל אתה מוציא אותו מכניס אחד חדש ועושה ריבילד ואנחנו ממש נראה איך זה מתבצע יותר מאוחר על מחשב אמיתי אז זה
ריבילד לארדיסק אבל ווינדוס ממשיך לעבוד מערכת עובדת הכל ממשיך לעבוד וזה טיפה יותר איטי אבל ממשיך לעבוד הלאה הגיע עוד מידע שימו לב עוד פעם הוא מפזר מידע כל פעם הוא מפזר מידע בין הדיסקים שיש לו מינימום מינימום 3 דיסקים צריכים להיות במקרה הזה יש פה 4 דיסקים אפשר גם 30 דיסקים 32 מפזר b1 b2 ושימו לב
הוא כותב b3 על דיסק האחרון ואת הזוגיות את הפריטי כותב כותב פה זאת אומרת שהוא גם את הפריטי מפזר בין הדיסקים ולא כותב פריטי על דיסק אחד שמסיבות של יעילות יפה מאוד בואו תראו מה זה פריטי אחרי שהבנתם מה זה סכום אני אסביר לכם באמת מה זה פריטי הרי בסופו של דבר הוא כותב הלארדיסק נניח פה 1 פה 0 נניח פה 1.
זאת אומרת הגיע לו מידע לכתוב 1 0 1 אז הוא כתב c11 פה 0 פה 1. זה מה שביקשו ממנו לשמור כי בסופו של דבר הוא לא שומר מספרים כמו שאתם רגילים הוא שומר 1 0 1. הפריטי הזה אומר משלים למספר זוגי של אחדות.
המספר פריטי הזה זה משלים למספר זוגי של אחדות. כמה אחדות יש לנו בשורה הזאת? 1, 2, יש לנו שתי אחדות זה אומר שאני במספר זוגי של אחדות אני לא צריך שום השלמות אז אני שם בפריטי 0. אם אחד הארדיסקים נפל נניח שזה הארדיסק שנפל אני רוצה להבין האם היה פה 1 או 0 אני מסתכל פה יש 1 פה יש 1 אני במספר זוגי של אחדות אז אני יודע שאני במספר זוגי של אחדות ואצלי גם יש 0 זה אומר שגם היה מספר זוגי של אחדות
בקיצור אני מבין שיש פה 0 אז parity זה משלים את השורה לכך שיהיה מספר זוגי של אחדות. משלים זוגיות, כן? למה עשו את זה ככה? כי זה הרבה יותר מהר מאשר להתחיל לחשב סכומים, הוא פשוט צופר כמה פעמים היה לו אחד וזהו.
מצוין, אז הדגשים הם כאלו: ברייט 5, לא משנה כמה דיסקים יש, בין 3 ל-32, אחד הדיסקים, 30, כאילו, 1 חלקי n, אם יש לי n דיסקים, נניח 20 דיסקים, 1 חלקי n, בקיצור, אחד דיסק אחד ילך לאיבוד, מקום אחד ילך לאיבוד.
אם קנית שלוש, לא יודע מה, 20 טרבייט, אחד חלקי 20 ילך לאיבוד. בקיצור, דיסק אחד הלך לך לטובת הפרטיז האלו. הפרטיז האלו בסופו של דבר, לא משנה שאתה מפזר אותם על כל הדיסקים, בסופו של דבר גודל שהם אוכלים זה גודל של דיסק אחד.
אז הבעת את הגודל של דיסק אחד, זה החיסרון של רייט 5. עוד חיסרון של רייט 5, שהוא דורש מעבד חזק שיודע לחשב דברים מהר, בניגוד רייד 0 ורייד 1 שלא צריכים לחשב שום דבר.
מה עוד חיסרון של רייד 5 שהוא יקר הוא דורש מאבד, אוכל גודל של דיסק אחד וזהו היתרונות של רייד 5 שמערכת ממשיכה לעבוד הוא תומך בכל כמות של דיסקים ואם משהו נופל אפשר לעשות ריבילד ולהמשיך הלאה והולך לאיבוד דיסק אחד זה גם יתרון בניגוד לרייד 1 ששם הולך 50% מהדיסק.
מה זה רייד 6? רייד 6 הוא רייד יותר מתקדם שיש אותו רק בבקרים יקרים יותר ולפעמים אפילו