ביצועים של RAID 5 מול RAID 10
00:25-10:55 בדיקת ביצועים מושגי יסוד, השוואה בין SSD/SATA/USB.
10:55-12:40 השוואה בין ביצועי RAID 5/10.
12:40-15:30 הסבר על RAID 10
15:30-19:45 הסבר על RAID 5
19:45-21:00 יצירה של מערך RAID
21:00-25:44 הסבר על בקר RAID
25:44-30:05 הסבר על אל-פסק/UPS
30:05-47:20 המשך יצירת מערך RAID והסבר מקיף על כלל ההגדרות.
47:20-50:10 הסבר על Storage
50:10-52:08 סיכום.
פרקי ההרצאה: ביצועים של RAID 5 מול RAID 10
תמלול ההרצאה: ביצועים של RAID 5 מול RAID 10
הטקסט המלא של הדקות הראשונות בהרצאה «ביצועים של RAID 5 מול RAID 10» בקורס הווידאו של PracticU – כתוביות בעברית עם זמן התחלה לכל פסקה. כך תוכלו לקרוא ולחפש את הנושאים לפני שמתחילים ללמוד.
שלום לכולם בסרט הזה אנחנו הולכים ליצור רייד 10 ורייד 5 והכי חשוב למדוד ביצועים של ארט דיסק רגיל של ארט דיסק ברייד 5 של דיסקים ברייד 10 של דיסק ב-USB ולראות איך הביצועים משתנים וכמה שזה חשוב ואיך אנחנו מודדים את זה אז בואו נתחיל מהבסיס קודם כל איך מודדים ביצועים של דיסק למי שלא יודע יש כמה מדידות מקובלות המדידה הראשונה נקראת סקוונס קריאה וכתיבה ברצף פשוט לוקחים נותנים לדיסק
ברצף לקרוא מידע או ברצף לכתוב מידע לעומת זאת יש רנדום רנדום באקראיות באקראיות זה אומר נותנים לו לקרוא פעם ממקום אחד בדיסק פעם ממקום אחר בדיסק שהתרוצץ בין המקומות בדיסק אוקיי ההתרוצצות ההתרוצצות הזאת בין המקומות בדיסק לוקחת לו זמן ואז אנחנו באים לבדוק מה בעצם, באיזה מהירות הוא יודע לרוץ בין המקומות בדיסק.
עכשיו, הבאתי לכם פה כל מיני סוגי דיסקים וכל מיני סוגי ריידים ואנחנו הולכים לראות ממש מה ההבדל. אז אמרנו, יש לנו סקוונס, קריאה וכתיבה ברצף.
יש לנו רנדום, רנדום זה באקראיות, בצורה אקראית. חתיכות של 512 קילו בייט אנחנו קוראים בצורה אקראית. 4K, חתיכות של 4 קילו בייט, שזה די נפוץ היום, חתיכות של 4 קילו בייט בצורה אקראית מביאים מהדיסק, ומה קורה לקונטרולר, לבקר הזה שאליו מחובר ההארדיסק,
כשנותנים לו תור ארוך של פקודות, איך הוא מסתדר עם התור הפקודות הזה ואיך הוא נהיה יותר יעיל או פחות יעיל, כן? איך הוא מתנהל עם אותם 4K, אבל לא מביאים להם אותו 1-1, מביאים לו כולם ביחד.
ברגע שאנחנו מביאים לו תור ארוך של פקודות ביחד, הוא יודע לעשות התייעלות פנימית ולהביא את כל אלו שאחד ליד השני במכה אחת. תחשבו שאמרנו לו, לך תביא 4K מפה ו-4K משמה, והפקודה השלישית 4K ממקום הראשון.
אז הוא יודע לחבר את הפקודה הראשונה והשלישית לקריאה אחת רציפה. הבנתם? כאילו לייעל את התור הפנימי שלו. אז תסתכלו מה קורה.
הhard disk הראשון הוא מסוג SSD. כן, זה הhard disk הראשון הוא מסוג SSD, הוא קטנצ'יק, אם אתם רואים, הוא רק 150 מגה, 120 מגה.
הארדיסק השני זה ארדיסק רגיל של תרה, והארדיסק השלישי שיש לנו פה זה ארדיסק של תרה שמחובר ב-USB. כן, זה ארדיסק לא קטן, זה ארדיסק גדול של שלוש וחצי, גודל שלוש וחצי, לא ארדיסק עם הניידים של USB, אלא ארדיסק הרגיל של מחשב הרגיל שחיברתי אותו דרך USB.
דרך אגב, זה וזה, שני אלו בדיוק אותו ארדיסק. ההבדל היחיד ביניהם, שזה מחובר ב-USB, קונן E זה ב-USB, וקונן D מחובר ברגיל, בסאטה רגיל מאחורה.
יפה מאוד, בסאטה רגיל בפנים. זה יושב בפנים, זה יושב בפנים, זה SSD שיושב בפנים, זה ארדיסק רגיל שיושב בפנים, וזה ארדיסק USB חיצוני. אני מאוד אוהב כשמערכת הפעלה וכל התוכנות שלי מותקנות על קונן C קטן וזול, שעולה איזה פחות מ-100 דולר, 50 אפילו דולר זה עולה.
ארדיסק קטן אבל הוא נורא זריז, שימו לב ארדיסק ssd קורא במהירות של 178 וכותב במהירות של 86. שימו לב ssd קורא מאוד מהר דרך אגב בשביל ssd זה נחשב לאט בינינו הוא מסוגל לקרוא כפול מזה אני לא יודע למה הוא לא עובד כל כך טוב עקרונית הוא פעם היה עובד אצלי בכפול מהירות ולעומת זאת אה זה ssd
אצלי בנייד במחשב הנייד שלי ssd יותר טוב הוא קורא יותר מהר וכותב במהירות 86 כן לעומת זאת בקריאה רציפה שתבינו קריאה רציפה היא מאוד חשובה כי מעל 50% מהפקודות קריאה וכתיבה במחשב הם בעצם פקודות ברצף כן כי אנחנו היום עובדים עם קבצים יחסית גדולים ובגלל שאנחנו עובדים עם קבצים גדולים אז יש לנו בעצם ברצף לא אין קבצים של 4k אז אנחנו
מביאים אותם ברצף את הקריאות והכתיבות בערך 50% ככה מקובל לחשוב, ש-50% מהקריאות והכתיבות הן ברצף, ולכן המדד הזה מאוד חשוב, וזה המדד שמפרסמים אותו על האריזות של הדיסקים.
כשאתם תנסו להשוות דיסקים או לקחת אריזה של דיסקים, אז תראו שהמהירויות שמפרסמים כברירת מחדל זה מהירויות של קריאה וכתיבה רציפות. אז 50% זה כאלו, וקרוב ל-30%, 25% נוספים זה 4K, ארבע קיי זה אומר בצורה אקראית ארבע קיי, אוקיי?
יפה מאוד. אז שימו לב, ארדיסק ssd יודע לקרוא במקרה שלי במהירות 178 מגה בייט מגה כל שנייה, לעומת זה הכתיבה שלו בעייתית קצת, כן? למה? כי ארדיסק ssd זה לא דיסק שמסתובב, זה דיסק שהוא בעצם עשוי כמו דיסק on cue, זה דיסק אלקטרוני בפנים, כן? אם אנחנו ניכנס לנפתח גוגל ונראה מה זה ssd, אתם תראו שבפנים כשמפחקים את ה-SSD, זה נראה כמו דיסק-און-קי כאלו, אתם רואים?
כמו פלאשים כאלו. במקרה הזה יש פה 1, 2, 3, 4, 5, 10 חתיכות של פלאש. יכול להיות שיש גם מהצד השני עוד 10 חתיכות, לפעמים עושים דו-צדדי, לפעמים חד-צדדי.
וכל אחד כזה יכול להיות, אני לא יודע במקרה הזה כמה גודל שלו, אבל זה יכול להיות 32 מגה, זה יכול להיות 64 מגה, תלוי בנפח של הדיסק, כמה כמות שלו.
אתם רואים זה פשוט מאוד לעומת זאת דיסק רגיל הישן המגנטי זה דיסקים שמסתובבים והראש צריך לזוז קדימה ואחורה וזה לוקח לו זמן זה נקרא זמן חיפוש זמן חיפוש הזה זה בדיוק מה שמעכב לו את הפעולה ובגלל זה אתם תסתכלו שב-4K SSD תראו תראו איזה איזה ביצועים טובים הוא מגיע ל-23 בקריאה
אתם רואים ב-512 ברנדום 512 הוא מגיע כמעט לאותו דבר. זאת אומרת אם אני מביא לו חתיכות קטנות לקרוא לא ברצף וברצף זה כמעט אותו דבר.
לעומת זאת ארט דיסק רגיל ברגע שאתה לא מביא לו ברצף שימו לב הביצועים יורדים מ-70 ל-28. מ-70 ל-28 למה זה יורד מ-70 ל-28? כי לוקח לו זמן לחפש לגלגל את הדיסק ולהביא את הראש למקום הנכון לחפש את המקום.
הוא קורא את המידע אחרי זה, אתה אומר לו לך תקרא במקום אחר, עוד פעם הוא צריך לסובב אותו ועוד פעם לוקח לו זמן חיפוש. הזמן חיפוש הזה, שימו לב, לעומת קריאה ברצף בלי חיפוש היא מכפילה, כן?
זה לוקח לו פי שתיים יותר זמן לקרוא משהו אם צריך לחפש אותו בדיסק. לעומת זאת, דיסק שהוא לא מסתובב, שהוא מהסוג החדש יותר והוא כמעט אותו דבר, שימו לב, 170 ו-178, כן? ברנדומלי, באקראי 512.
ובדיסקים הרגילים זה יורד כמעט לחצי, אתם יכולים לראות. יפה מאוד. אז אנחנו עכשיו, וזה תור, איך הוא מתפקד עם תור ארוך, אתם רואים?
ברגע שיש לו 4K רנדומלי אקראי, אז הוא מביא בקושי 300 קילו בייט, פחות ממגה הוא מביא בשנייה, אבל אם אני דוחף לו המון המון דברים לתור, הוא מתייעל, הוא מביא אותם לפי היגיון, כן? הוא מביא את כל אלו שאחד ליד השני ביחד, ואז, אתם רואים, הוא עולה פי שלוש יותר בביצועים בתנאי שאנחנו
עושים לו תור מאוד ארוך של פקודות. מה שקורה שהתור הזה הארוך של פקודות לא בחיי היום יום שלנו אנחנו לא נפגוש את זה אלא אם כן זה שרת עמוס בשרתים אנחנו רואים תורי המתנה שרת שמאה אנשים מתחברים אליו אלף אנשים מתחברים אליו אלפיים אנשים מתחברים אליו כמו אתרי אינטרנט כמו שרתים עמוסים עם מסד נתונים שם אנחנו רואים בעצם תורי המתנה לדיסק
והמדד הזה חשוב אצלנו בחיי היומיום, אנחנו לא נראה תורי המתנה לדיסקים, אולי איזה אחד, שתיים, לא דברים מטורפים, אז המדד הזה קצת פחות חשוב לי. אני מסתכל לרוב על סיקוונס, שזה מאוד מאוד חשוב, ועל 4K, כן?
אני רואה פה ב-4K שדווקא הדיסק הזה קצת מפשל, והכתיבה פה יורדת, ו-USB, תראו איך ה-USB דופק הכל.
אני לא יודע אם זה ארט-דיסק או זה אותו דיסק, זאת אומרת, אני לוקח את הדיסק הזה, מוצא מ-USB, מכניס אותו בסאטה, הוא מחליף לו את החיבור, במקום שיהיה חיצוני דרך USB, דרך בקר USB, אני מחבר אותו בישירות פנימה, הוא נותן כפול מהירות.
זה ההבדל בין לעבור כמה בקרים ובקר של USB לבין לעבור ישירות בסאטה. האמת שצריך באמת לבדוק למה זה יורד ככה, יכול להיות שהקופסה, יש לי קופסה כזאת שמתאמת את הדיסק החיצוני לסאטה, יכול להיות שהקופסה הזאת קצת תפוקה. אתם רואים שזה יורד בביצועים.
עכשיו זה מאוד מאוד חשוב, למה זה חשוב? כי תסתכלו, היה לי שרת, למה אנחנו בכלל מדברים בסרט הזה על הביצועים? כי היה לי שרת, זה השרת שלי, שאנשים התלוננו לי, המתכנתים שעובדים על השרת הזה, זה כמו מעין מחשב כזה שמתאמנים עליו, עושים עליו דברים, כן?
יש כמה מתכנתים שעושים כל מיני בדיקות על השרת הזה, אז הם התלוננו לי שהשרת הזה לבדיקות הוא נורא נורא איטי.
ואז התחלתי לחקור את הנושא הזה, אחרי איזה שנה שאני אמרתי להם תעשו ריסטארט ותעזבו אותי בשקט אחרי שנה שהם התלוננו לי אמרתי טוב נחקור את העניין אז תסתכלו מה קורה יש פה אני כבר מראה לכם תוצאה סופית יש פה רייד 5 ושימו לב מה קרה פה ברייד 5 בכונן סי כן רייד 5 פה קורה במהירות 200 מגה אבל כותב במהירות רק של 40 שימו לב מה זה 40 זה כמו usb כאילו השארת עובד במהירות של דיסק usb
אתם מבינים שזה ממש ממש קצת תסתכלו 40 מגה זה כמו דיסק רגיל usb כזה יש usb שמגיע ל-40 מגה כמו hard disk רגיל אוקיי עכשיו זה לא זה מאוד מאוד לאט ואז עשיתי raid 10 אתם רואים בכונן d עשיתי raid 10 ואותם דיסקים בדיוק כשהם עברו ל-raid 10 שעוד דקה אנחנו נראה אותם ביחד שימו לב זה קפץ מ-40 ל-140 כן מ-37 ל-139
זאת אומרת, פי כמה? פי 4 יותר מהר? פי 3 יותר מהר? תחשבו שבמקום 37 זה נוסע, תחשבו, יש רכב שנוסע 37 קילומטר לשעה, רכב שנוסע 37 קילומטר לשעה, מה שנקרא, הוא עוקף אותו עם האופניים החשמליות, לעומת זה רכב שנוסע מ-40 קמ"ש.
אתם מבינים הבדל, כן? יפה מאוד. עכשיו, אנחנו הולכים עכשיו לראות איך יוצרים את הרייד, איך קובעים מה זה רייד 10, רייד 5, איך לעשות אותו, איך לנהל אותו, ופה קודם כל רציתי להראות לכם את הביצועים.
כן, אתם רואים פה שהביצועים מאוד מאוד מאוד משתנים כשאנחנו עוברים מ-Rate 5, שקוננסי זה Rate 5, לעומת זה רד 10. מה זה רד 10? מי שלא סגור מה זה רד 10, בואו אני אראה לכם תמונה ואסביר לכם בשתי מילים מה זה רד 10. רד 10 זה קודם כל עושים רד 5, הנה יש לנו פה תמונות, יופי, בואו נראה איזשהו רד 10, יש לנו פה רד 10,
כן, הנה איזה רייד 10, יש לנו פה רייד 10, כן, רייד 10, עושים קודם כל רייד 0, שזה אומר מחלקים מידע לשני חלקים בלי שום גיבוי, אם צד אחד נופל אז הצד השני גם הלך, אבל כדי שזה לא יקרה, כן, כדי שזה לא יקרה, שמים רייד 1 על כל אחד מהצדדים, זאת אומרת, שימו לב,
יש לנו מידע A1, הוא נרשם פעמיים, אחרי זה A2 נרשם פעמיים, זה כמו מירור, אבל קודם כל עשינו רייד 10, רייד 0, זאת אומרת, קודם כל לקחנו מידע, חילקנו אותו לשני חלקים ואמרנו קחו תרשמו את המידע ברגע שחילקנו אותו לשני חלקים הכל נהיה פי
שתיים יותר מהר כי יש פחות זמן לחכות לדיסקים כל דיסק כביכול עושה כבר חצי מהעבודה אחרי שחילקנו אותו לשני חלקים אמרנו אבל לשני דיסקים תכתבו אותו במקביל, במקביל, למה? כדי שאם דיסק אחד הזה הפיזי הזה נופל יש לי העתק כאן עכשיו הבנתם?
אז זאת אומרת מחלקים מידע לשני חלקים וכל חלק זה כדי לזרז, כן? מחלקים מידע לשני חלקים כדי לזרז, וכל חלק רושמים בשני מקומות, ואז יוצא מצב שאנחנו נהנים מזה שזה פי שתיים יותר מהר מאשר דיסק בודד, ובואו נראה שזה באמת פי שתיים יותר מהר, אתם רואים?
הוא קורא במהירות 215 וכותב ב-140, 215 ו-140, לעומת זה דיסק בודד זה 70 ו-70, אתם רואים? זה דיסק רגיל של סאטה. במקום 70 ו-70 קיבלנו אפילו קצת יותר, אתם רואים, 215 ו-140.
למה? כי זה לא שני דיסקים, זה ארבעה דיסקים פה, כן? כן, זה יצא הרבה יותר מהר. יפה מאוד. אז באמת המהירויות עולות.
עכשיו, מה החיסרון של לרד 10? ש-50% מהדיסקים, 50% מהדיסקים שקנינו, קנינו ארבעה דיסקים. זה וזה זה העתק, זה וזה הם העתק אחד של השני.
זה אומר ש-50% מהדיסקים הלכו לנו לאיבוד, אנחנו לא יודעים ליהנות מהמקום שלהם. תחשבו שאם הייתי מחבר אותם סתם, כמו דיסקים רגילים, שתי טרה ועוד שתי טרה ועוד שתי טרה ועוד שתי טרה היה לי פה נניח שמונה טרה במקום שמונה טרה יש לי רק ארבע טרה למה כי חמישים אחוז מהמקום הלך לטובת ההעתקים יפה מאוד זה רייד עשר לעומת זאת רייד חמש אתם בטח כבר יודעים כן אנחנו נעשה חזרה רייד
חמש עושה חישובים זה החיסרון שלו הוא עושה חישובים ומחלק מידע בין כל הדיסקים אתם רואים חלק ראשון בדיסק אחד חלק שני בדיסק שני שלישי בשלישי ובאחרון הוא שם את הסכום שלהם, אוקיי? שם את הסכום. דרך אגב, את הסכום, שימו לב, בשורה הבאה הוא כבר מפזר בדיסק אחר.
הוא כל הזמן זורק את זה בדיסק אחר, את הסכום, לא שזה משנה משהו. יפה. אז מה שזה נותן, שבעצם אנחנו מקבלים פה ביצועים כביכול של שלושה דיסקים במקביל, שזה אמור להיות מהר יותר.
במקום שני דיסקים במקביל, יש לנו שלושה דיסקים במקביל, כן? מידע מתחלק לשלושה חלקים ונרשם בשלושת החלקים.
הסכום הזה לא מעניין אותי, מבחינתי הוא לא קיים. אז המידע מתחלק לשלושה חלקים ונרשם בשלושה חלקים, אז זה אמור להיות יותר מהר מאשר לחלק את זה לשני חלקים, נכון?
מבחינה מכנית. הבעיה היא ברייט 5 שלחשב את הסכום הזה בבקר זול, בבקר שאליו מחוברים הדיסקים, בבקר זול יכולה להיות בעיה. וזו בדיוק הבעיה אצלי פה במחשב.
אצלי במחשב כאן, בקונאנסי, אתם רואים? ברגע שהוא צריך לכתוב מידע, כן? ברגע שהוא צריך לכתוב מידע, הוא נופל מ-200 מגה של לקרוא.
זאת אומרת, הוא יודע לקרוא במהירות של 200 מגה. אבל ברגע שצריך לכתוב, הוא צריך לחשב את הסכום הזה ולכתוב את הסכום הזה.
עכשיו, הבקר רייט שלי זה בקר מאוד זול. למעשה, זה בקר חינמי שמגיע בתוך לוח אם מתנה. ואני אמרתי, יאללה, נהנה מהבקר הזול שמגיע לוח אם מתנה.
שמתי עליו ארבע דיסקים ועשיתי רייט 5. בואו תראו. בואו תראו. עשיתי רייט 5 על הבקר הזול שהגיע לי חינם בלוח אם, לא בדקתי ביצועים ופתאום אני רואה שהקריאה שלו היא רק הכתיבה שלו 40 מגה בשנייה שזה מאוד לאט זה אפילו יותר לאט מדיסק רגיל למרות שיש פה ארבע דיסקים בגלל שהוא כל כך
איטי בחישובים שלו שעד שהוא מחשב דברים זה כמו דיסק רגיל ומה שקורה זה שהמתכנתים סבלו מזה שנה עד שלא התפניתי לטפל בזה אז תסתכלו מה יש לנו יש לנו פה תוכנה של אינטל שמגיעה עם לוח m חינם ואמרתי יאללה בוא ננצל את זה נעשה רייט חינם מרייט 5 חינם לקחתי 4 דיסקים של 2 טרה כל אחד אספתי אותם מעין קבוצה אחת ובקבוצה הזאת אני מחלק אותה לריידים
אוקיי זה היגיון טיפה שונה של אינטל פה יש כאלו שעושים אחרת אז מה שקורה זה שיש לי פה בעצם כונן C על רייט 5 והיה כונן D על רייט 5 והביצועים שלו היו אתם רואים 40 לעומת 140 דווקא בקריאה ברייט 5 אין בעיה למה?
כי הוא לא צריך לחשב שום דבר, הוא פשוט קורא את הכל. ושימו לב, הוא קורא במהירות של, אתם רואים, 215 מגה, בעצם היא 215 מגה, שזה שלושה, ארבעה דיסקים במקביל, ארבעה דיסקים במקביל, 215 מגה.
לעומת זה, ssd אחד קורא במהירות של כמעט אותו דבר, אוקיי? זה ssd במחשב הרגיל הוא ב-70. יופי. עכשיו, כל הביצועים האלו נראים לכם אולי לא חשובים, אבל זה ממש משפיע על עבודה, חבר'ה.
מי שקצת קצת קצת מבין, זה קריטי לעבודה. כל הנושא הזה של הביצועים הוא מאוד מאוד חשוב לעבודה, במיוחד כשעובדים כמה אנשים.
אתם רואים, אני עשיתי טעות, לא בדקתי ביצועים לפני שהתחלתי להתקין להם תוכנות, אמרתי מה זה השטויות האלו, יאללה שירוצו. ופה הם סבלו שנה עד שהם ממש לא בכו לי כשעליתי על זה שרייד 5 נותן 37 במקום 139 ברייד 10.
יפה, בואו ניצור בעצמנו רייד ונראה איך מנהלים ריידים ואיך עושים ריידים וניצור בעצמנו רייד. אז אני מנצל את העובדה שהרייד הזה למעשה כרגע זה קונן נקי לגמרי, תסתכלו.
במיי קומפיוטר קונן D כרגע, אתם רואים הדיסק הזה, הוא ממש כל המקום שלו פנוי, אין עליו שום דבר, עדיין לא עשיתי בו שום קובץ, אז לא אכפת לי למחוק אותו או ליצור אותו מההתחלה ודברים כאלו.
אז בואו נהנה מזה ובשביל זה אני יוצר עכשיו את הסרט הזה. אז בואו נראה מה יש לנו קודם כל אחרי שאני יוצא רייד הוא מופיע במחשב כמו דיסק רגיל ווינדוס לא יודע שיש מתחת מאחורי הקלעים בקע רייד מבחינתו יש ארט דיסק אחד של שלוש טרה הוא לא יודע שזה לא באמת ארט דיסק אחד לא דיסק אחד הוא לא יודע שמדובר פה על ארבע דיסקים שעובדים ברייד 10 הוא גם
לא יודע ווינדוס כמערכת הפעלה כתוכנה הוא רואה שיש טרה אחד כונן אחד טרה כונן אחד שלוש טרה הוא לא יודע שהטרה הזה זה רייד חמש זה לא מעניין אותו ווינדוס שולח את הפקודות לבקר רייד ובקר רייד מעביר את זה לדיסקים לפי התנהלות הפנימית שלו דרך אגב מי שרוצה לדעת מה זה בקר רייד הוא יכול להיות מובנה על לוח m הוא יכול להיות גם חיצוני מה זה חיצוני
זה כמו כרטיס הרחבה כזה pci יפה מאוד אתם רואים יש פה סתם באיזשהו בקר רייד לקחתי איזשהו בקר רייד הוא מתחבר למחשב בסלוט PCI פה למטה, PCI אקספרס.
מלמעלה מתחברים לו הדיסקים, אתם רואים מתחברים לו הדיסקים של סאטה או סאס או סקאזי, ישנים מאוד. אז מתחברים לו דיסקים ויש עליו צ'יפ, אתם רואים?
יש עליו צ'יפ, מעבד שבעצם עושה את כל החישובים וככל שהמעבד יותר טוב כך הוא יעבוד יותר טוב ברייט 5. זה קריטי מאוד ברייט 5, ב-6, שעושים את כל החישובים.
ויש גם על הבקר מקום לזיכרון. דרך אגב, למה צריך מקום לזיכרון על הבקר? למה בקר צריך זיכרון משלו? תכף אנחנו נראה למה הבקר צריך לזיכרון משלו. ויש לו גם לבקר, אתם רואים, סוללה חיצונית.
אתם רואים, יש לו סוללה חיצונית. יפה מאוד. הסוללה החיצונית הזאתי למעשה שומרת על המידע שיש בזיכרון למקרה שנופל החשמל. זאת אומרת שאם ייפול החשמל למחשב ויש מידע בתוך הזיכרון הזה שהוא לא ילך לאיבוד, יש לו סוללה האישית שלו, יש לו את הסוללה האישית שלו והסוללה האישית על הבקר רייד שומרת על המידע. איזה מידע יש על הראם של בקר רייד? איזה מידע יש עליו?
יש עליו למעשה קאש, זה נקרא קאש. מה זה קאש? אולי אני אראה לכם מה זה קאש. קאש של הבקר זה פה, אתם רואים? ריידבק קאש וגם בווינדוס יש לנו את הקאש הזה.
אתם רואים? כשאתם באים פה לדיסק ברמת ההתקן, אתם רואים פה בדיסק cd, אופס, לא עשיתי דיסקים, דיסקים, דיסקים. אני בא פה לבקר, אני עושה פרופרטיז, מאפיינים, ויש לי פה write cache on the disk.
מה הוא עושה, ה-cash הזה? ה-cash הזה בעצם משפר ביצועים על ידי איזשהו מאפשר לבקר, לא משנה אם זה בווינדוס או לא, או פיזי, לבקר להגיד לתוכנה, כתבתי הכל, הכל בסדר, סיימתי לכתוב.
אבל בפועל הוא לא באמת סיים לכתוב, הוא השאיר את זה בזיכרון הר"מ שלו, ועוד שנייה הוא יכתוב את זה. תחשבו זה כמו בן אדם נותן לך איזשהו נייר אומר לך לך תשלח את זה בדואר אתה אומר לו טוב תמשיך הלאה אני אשלח את זה אחרי זה אתה משחרר אותו ואז אתה צובר כמה ניירות והולך ביחד ושם את זה בתיבת דואר אז אותו דבר קש קש
למעשה זה זיכרון רם שמשחרר את האפליקציה את התוכנה את המערכת ההפעלה שבאה לכתוב עליו ואומר לה אין בעיה כתבתי אבל בפועל הוא לא באמת כתב הוא יכתוב את זה אחרי זה אבל התוכנה ממשיכה הלאה התוכנה ממשיכה בחישובים שלה, בעבודה שלה, היא לא מחכה ל-OK מדיסק. למה? כי היא קיבלה את ה-OK הזה כאילו זה נכתב.
עכשיו, זה מצוין, כי זה משפר ביצועים, כי אתה לא מעכב את המערכת ההפעלה. היא לא צריכה לחכות שבאמת תכתוב בדיסק, אתה נותן לה OK מההתחלה. אתה נותן לה ישר OK.
אבל מה החיסרון? שאם נופל לה חשמל, בדיוק אמרת לה OK, אבל נפל לה חשמל, ואין לך סוללת גיבוי, אם אין לך על פסק, כמו סוללה ענקית שמחוברת למחשב, אז אם אין לך על פסק, ואין לך סוללה כזאתי, סוללה כזאתי, והמידע נשמר ברם של הכרטיס והוא הלך לאיבוד כי נפל החשמל,
מה שיקרה שחצי מידע נכתב, חצי מידע לא נכתב, התוכנה דיווחה למשתמש שהכל הצליח, ובפועל זה לא נכתב בדיסק. עכשיו, זה יכול להיות קטסטרופה. תחשבו שבבנק, או באיזו מערכת מאוד חשובה, או באיזה כור גרעיני, התוכנה מדווחת שהכל בסדר, כתבתי את המידע בדיסק, הכסף עבר,
אבל מה בפועל זה לא קרה, כשהמחשב ידלק, המידע לא יהיה שם, הוא ילך לאיבוד. עכשיו, זה יכול להיות מאוד מאוד קריטי. בגלל זה, מי שרוצה להפעיל את ה-cash הזה כדי לשפר את הביצועים, אתם רואים כמו שאני הפעלתי פה את ה-cash, אתם רואים, הוא enabled, הוא מופעל, וצריך לעשות שני דברים, או שהוא דואג שיש לו סוללה על הבקר, זאת אומרת אם הוא מפעיל את זה הוא צריך זיכרון, כמובן להכניס פנימה
תוספת זיכרון, אבל שתהיה לו סוללה על הבקר, הסוללה הזו זו תוספת תשלום, או לשים על פסק, מה זה UPS, UPS זה על פסק, זאת קופסה כזאת קטנה, לא יודע, כן?
זאת קופסה כזאת קטנה, שזאת סוללה ענקית היא מאוד כבדה דרך אגב, כי יש בפנים הכל סוללות נטענות, ואם נופל החשמל, היא ממשיכה לתת חשמל למחשב, לשרת, אוקיי?
ואז החשמל יחזור נניח חצי שעה, זה יכול להחזיק מעמד, זה יכול להחזיק גם עשר שעות מעמד. היתרון שאפשר לעשות כיבוי מסודר, המידע לא נופל באמצע, המידע לא הולך לאיבוד, אתה עושה שאט-דאון מסודר.
ברגע שאתה עושה שאט-דאון מסודר, כל המידע נשמר בדיסק והכל בסדר, ואין הפתעות אחרי זה כשמדליקים את השרת או את המחשב. חברות עוד יותר רציניות, חוץ מעל פסק, מחברים שרת, שימו לב, סרבר רקבק, כן, שרת שהוא נראה לפעמים כמו פיצה.
אם אתם תסתכלו בשרת, בואו נמצא איזושהי תמונה של שרת מאחורה, משהו שאין לו יותר מדי פה כבלים, כדי שנוכל לראות. בשרת, אני בא להראות לכם שבשרת יש שני חשמל, הנה, פה, קלטתי שיש לו שני חשמל.
תסתכלו, יש פה איזשהו שרת, ככה נראה ארון שרתים מאחור, כן, ארון שלם, ושירתים מסודרים כמו פיצות כאלו. אתם רואים? זה שרת כלשהו, יחסית גבוה, תופס איזה שלוש U.
יש שירתים שתופסים U אחד, יש שלוש U. אז בשרת הזה יש שני חשמל, למה שני חיבורי חשמל? שאחד, כל אחד מחובר ל-UPS, אבל חוץ מ-UPS, אחד מחובר לגנרטור, זאת אומרת, על הגג של הבניין יש גנרטור עם סולר שלו, והשני לחברת חשמל, שאם חשמל בחברת חשמל נופל,
הולכים לגג, מתניעים את הגנרטור, שהיום כבר הגנרטור יודע להתניע את עצמו כמו שצריך, לאוטומט.
אז אם חשמל נופל בחברת חשמל, עדיין יש על פסק שיחזיק איזה חצי שעה, שעה, אבל אוטומט מופעל גנרטור. אז חוט אחד מחובר חשמל אחד לגנרטור על הגג, חשמל שני לחברת חשמל, אוקיי?
יפה מאוד. לרוב עושים צד שמאל וצד ימין, שמים כאלו שקעים של חשמל בצד שמאל וצד ימין. אולי פה נראה או משהו?
הנה, אתם רואים בצד שמאל של הארון, זה הארון מאחורה. אתם רואים בצד שמאל של הארון שמו שקעי חשמל, וכל השרתים מתחברים לשקעי חשמל. פה, וזה הארון, כל אחד כזה זה שרת, אוקיי?
כל אחד זה כזה שרת, ואתם רואים כחולים, זה כבל חשמל. אתם רואים, זה כבל חשמל שלו. סליחה, כבל חשמל, אמרתי, זה כבל... זה נראה לי כבל אופטי.
זה נראה לי כמו כבל אופטי, ככה, כבל רשת אופטי. זה נראה לי כמו כבל רשת אופטי שכל מתחבר פה אתם רואים כל השרתים עומדים אחד מעל השני אתם רואים כל אחד יהיו אחד אתם רואים זה שרתים קטנים כל אחד שורה ואז בצד שמאל יש פה חשמל אמור להיות גם בצד ימין וזה כבל רשת אתם רואים כל אחד כבל רשת המנורות האלו זה סתם שטויות זה מנורות שאפשר
להדליק מקדימה נניח אני רוצה פה להוציא איזה שהוא חלק אני מסתכל מקדימה אומר בשרת הזה אני רוצה להוציא חלק אני בא מאחורה אני כבר לא יודע איזה שרת אז אין לי כוח לספור מלמעלה כמה שירתים יש כי יכולים להיות 40. אני יכול ללכת מקדימה, ללחוץ על הכפתור, הוא מדליק לי מנורה כזאת כחולה או ירוקה ואז אני לא מדליק את כולם, אני מדליק רק אחת ואז אני יודע לזהות את השרת
שלי. אני יודע לזהות את המחשב שלי, את המחשב הספציפי. ככה מכינים לדוגמה ארון שירתים מאחורה, אם אתם רוצים לדעת.
קושרים את כל הכבלים מהצדדים, אתם רואים? קושרים את כל הכבלים מהצדדים וכדי שאפשר יהיה לראות, אחרת אם אתם לא קושרים שום דבר זה נראה כמו ספגטי ענק ועושים אותם כמו כאילו ככה עושים אותם כן זה זה מאוד יפה ככה נהוג לעשות וכבל רשת וכבל חשמל פה יפה מאוד טוב בוא נחזור
ל-raid אנחנו רוצים לעשות דיברנו מה זה cache של raid אמרנו cache זה זיכרון מטמון שמשחרר את האפליקציה כדי שתעבוד מהר התנאי להשתמש בזה שיש לך או סוללת גיבוי לכל המחשב שנקראת UPS או סוללת גיבוי על הבקר עצמו.
אם אתה מפעיל את האופציה בלי סוללת גיבוי בכלל, יש סיכון שהמידע ילך לאיבוד במקרה של הפסקת חשמל, וכמובן שסיכון כזה אף אחד לא לוקח, במיוחד בשרתים, וזה יכול לדפוק בכלל את כל העסק, את כל המערכת ההפעלה זה גם יכול לדפוק, או את כל הדאטה בייס.
טוב, בואו נראה מה יש לנו פה. אנחנו יכולים לתת שם לריד, אתם רואים נתתי לו שם ריד 10. הוא במצב תקין, מה זה תקין? זה אומר שאף דיסק לא מקולקל, אם דיסק אחד מתקלקל פה אז הוא מתחיל להגיד שהוא במצב ירוד.
סוג זה ריד 10, כאילו מה הסוג זה לא השם, שם זה אני יכול לקרוא לו לדוגמא בוא נקרא לו נניח sql database או שרת דואר exchange, כל מיני כאלו דברים אני יכול לקרוא לו, לתת לו שם ואז מופיע לי שם יפה פה למקרה שיש לי הרבה ריידים, למקרה שיש לי הרבה ריידים, אני יכול לקרוא לו בכל מיני שמות, יפה מאוד.
אז השמות האלו זה סתם כדי שיהיה לי נוח בעין כשאני מנהל את העניינים פה. מה ה-strip size? באיזה מנות אני ניגש לדיסק? איזה גודל רצועה?
תחשבו שהדיסק הזה מחולק לרצועות. זוכרים כמו בתמונה בוויקי שהיו רצועות כאלו, A1, A2, זוכרים? אז מה הגודל של כל רצועה? ככל שרצועה גדולה יותר, כך מהירות העבודה גדולה יותר אבל מה מתבזבז מקום כשאני כותב קובץ הכי קטן בעולם תסתכלו אם אני אעשה פה קובץ וטקסט ואני אכתוב בקובץ טקסט הזה רק ספרה
אחת רק ספרה אחת הוא אמור לתפוס בית אחד ואז באמת אתם רואים פה סייז בית אחד אבל בדיסק הוא תופס 4K 4,000 בייט למה 4,000 בייט כי יש רצועה מינימלית סטרייפ מינימלי, גודל בלוק מינימלי של 4K.
למעשה מתבזבזים לי פה 4,000, אני יכלתי להכניס 4,000 קבצים וזה היה עדיין תופס אותו מקום. גם אם אני אעשה פה עכשיו הרבה מספרים, תראו מה יקרה, שומר את זה, סוגר, הרבה מספרים, פרופרטיז, אפילו שזה תופס 13 בייט של מידע, בפועל הלדיסק זה עדיין אותם 4,000. אז ככל שאתם מגדילים את הגודל של בלוק המינימלי,
ככה אתם מבזבזים יותר מקום במקרה של קבצים קטנים, אבל במקרה של קבצים גדולים הוא עושה נגלות יותר גדולות, זה כמו משאית יותר גדולה.
תחשבו שאני שולח אליו משאית יותר גדולה, ואז במקרה שיש לי הרבה חומר להעביר זה הרבה יותר יעיל מאשר הרבה נגלות של משאית קטנה. אז זה גודל המשאית אני קורא לזה, אוקיי? זה גודל הדיסק, גודל הרייד, אני בחרתי פה רייד.
Advanced, אפשרויות מתקדמות. האמת זה בקר מאוד מאוד פשוט שמובנה על לוח M אז אין לו הרבה אופציות אז יכול להיות שזה אפילו טוב לסרט write back cache זה אומר שלמעשה זה את ה-cache הזה שמשחרר את האפליקציה וזה משפר את הביצועים האם אני מאפשר את זה או לא תלוי במקרה שלי של השרת הספציפי הזה יש לו
על פסק כן דרך אגב על פסק הזה אם זה מעניין אתכם מחובר ב-USB לשרת ואז ברגע שהוא מחובר ב-USB לשרת הוא מדווח כמה נכנס לו כמה יוצא לו מה הטמפרטורה שלו ומה שחשוב זה כמה עומס יש עליו, כמה זמן הסוללה מחזיקה. שימו לב, יש לו סוללה כרגע למקרה של הפסקת חשמל ל-240 דקות.
זה אומר 4 שעות, 4 שעות הסוללה הזאת יכולה להחזיק מעמד עם העומס שיש עליה כרגע. יש עליה רק 6% עומס, אתם רואים? ה-UPS הזה לא כזה מתאמץ, הטמפרטורה שלו זה 24 מעלות בפנים שזה די בסדר, אחרת הוא מצפצף.
והוא יכול להחזיק לארבע שעות, למקרה של אבטקת חשמל, אני יכול אחרי שעה לתת לחברת חשמל לחזור חזרה.
אם אני רואה אחרי שעה שהם לא חוזרים חזרה, אני עושה כיבוי מסודר. אבל יש לי שעה לעשות כיבוי. יותר מזה, הוא יודע לעשות כיבוי לבד, הוא יודע להגיד, אני יכול להגיד לו, תקשיב, כשהסוללה תגיע ל-50% או תעבור שעה, תן הוראה לשרת להתחיל בכיבוי.
יש אופציה של כיבוי אוטומטי למקרה שאני לא בבית או לא בחדר שרתים. אוקיי אז יש את הניהול של UPS בעצם אפשר לתת לו הרבה פקודות אנחנו לא ניכנס עכשיו ל UPS אז זה write back cache סיסטם ווליום סיסטם ווליום האם יש על זה מערכת הפעלה או אין שימו לב כשאני לוחץ פה על c אז הוא כותב שיש על זה מערכת הפעלה כשאני לוחץ על d הוא אומר שאין
על זה מערכת הפעלה זה אומר שאני יכול למחוק את זה אתם רואים אני יכול לעשות delete volume לעומת זאת כשיש מערכת הפעלה אני לא יכול לעשות delete האם להתחל אותו זאת אומרת כאילו לפרמט אותו אפשר להגיד וריפיקיישן, הוא יכול לבדוק שאין מידע חסר, שאין בלוקים שנדפקו.
הוא עובר על כל הבלוקים ובודק שאין שום דבר דפוק. וגודל של בלוקים ברמה הפיזית, לא ברמה הלוגית, ברמה הפיזית.
מה הגודל של הבלוק המינימלי? יפה. בואו נעשה delete לווליום. delete לווליום. האם אתה בטוח שאתה רוצה למחוק? כל המידע ילך לעיווד.
יס. מחקנו. ועכשיו יש לנו רק קונן C, כן? שימו לב. נעלם לנו פה קונן D. אין יותר ConanD, אומרים אין פה יותר ConanD וגם פה תסתכלו פה בדיסק מנג'מנט אין יותר ConanD מערכת הפעלה לא רואה אותו יותר, עכשיו אני בא ואני עושה פה Create ליצור ליצור ווליום
כן ליצור דיסק חדש עכשיו הוא שואל אותי כזה