הגדרת שרת 2016 כ-iSCSI Storage
פרקי ההרצאה: הגדרת שרת 2016 כ-iSCSI Storage
תמלול ההרצאה: הגדרת שרת 2016 כ-iSCSI Storage
הטקסט המלא של הדקות הראשונות בהרצאה «הגדרת שרת 2016 כ-iSCSI Storage» בקורס הווידאו של PracticU – כתוביות בעברית עם זמן התחלה לכל פסקה. כך תוכלו לקרוא ולחפש את הנושאים לפני שמתחילים ללמוד.
ברוכים הבאים לסדרת ההרצאות על קלאסטר. אנחנו עכשיו נתקין את הקלאסטר, אבל בואו נבין קודם כל איך פועל הקלאסטר הזה. קלאסטר, המטרה שלו זה לתת הישרדות גבוהה למיישומים קריטיים בארגון.
לדוגמה, SQL, DHCP, שרת קבצים, ויכול להיות עוד שרת דואר, ואם נופל אחד המחשבים, השני תופס את מקומו. כמו Active-Passive כזה. זאת אומרת שאם שרת אחד נופל, כי קרתה לו תקלה, השרת השני ישר תופס את כל התפקידים שלו ואת כל היישומים שהיו שם המריץ אצלו.
למעשה זה סרוויסים של Windows. וקלאסטר מאפשר עד 64 שרתים שיעבדו ביחד כיחידה אחת. ואם מישהו מהם נופל, כל האחרים תופסים במקומו את העבודה.
בזמן שהם לא נופלים, אנחנו מפזרים את האפליקציות, את הסרוויסים, בין כל מיני שרתים שונים כדי לפזר עומסים. ורק במקרה של נפילה מעבירים את הסרוויסים של אחד מהם לשני.
אז זה הרעיון המרכזי של קלאסטר. מה עוד חשוב להבין? שכל אפליקציה, כל סרוויס, כל תוכנה בקלאסטר אקטיבית פעילה רק בשרת אחד בלבד.
רק בשרת אחד. כי אם שניהם ירשמו, שתי אפליקציות בו זמנית ירשמו לאותו קובץ, הם יהרסו את הקובץ של הדאטאבייס. אז בגלל זה קלאסטר דואג שאפליקציה A, נניח שרת sql יהיה פעיל בכל נקודת זמן רק בשרת אחד בלבד ובמקרה של נפילה הוא מפעיל את ה sql או dhcp או פייל סרבר את השירות הזה בשרת פיזי אחר אבל בכל נקודת זמן רק אחד אקטיבי בגלל שהמגבלה הזאת היא מגבלה של
אפליקציה עצמה זה לא מגבלה של קלאסטר קלאסטר נותן להם רק שירות מאחורי הקלעים מה שעוד חשוב להדגיש שחייב להיות אורג' משותף זה אומר ארדיסק שבו זמנית מחובר לשני השרתים ביחד, בו זמנית כי בזמן הנפילה אין לנו זמן להתחיל להעתיק את כל המידע משרת לשרת.
אז ארדיסקים, הקופסאות האלו של הסטורייג' נראות ככה כמו שאתם רואים עכשיו בתמונות, שזה קופסאות גדולות עם הרבה ארדיסקים בפנים והם בו זמנית מחוברים לשני השרתים או לארבעה שרתים או לשישים וארבעה שרתים.
יש גם כאלו קופסאות קטנות וזולות. עכשיו, אני מדגיש עוד פעם, בקלאסטר יש ארבעה מחשבים, שני מחשבים, שלושה עד 64 מחשבים, ואם אחד נופל, אפליקציות שלו, כל הסרוויסים שהיו פעילים אצלו עוברים לשרתים האחרים.
ומה שאנחנו הולכים לעשות זה להכין את הסטורג' הזה, את הסטורג' הזה אנחנו הולכים לעשות כתוכנה, כי אנחנו לא רוצים לקנות את הסטורג' היקר בעשרות אלפי דולרים, אנחנו רוצים להתקין אותו כתוכנה.
אז מאוד חשוב להדגיש שחוץ מלהתקין את הפייל אובר קלאסטר צריך להתקין גם את הסרוויסים שירוצו עליו כמו DHCP, כמו File Server, כמו Hyper-V שזה מכונות וירטואליות זה אומר שאם מכונה וירטואלית נופלת באחד היא אוטומט עולה בשרת אחר ולא לשכוח לשים V של פיצ'ר של פייל אובר קלאסטר
לגבי מכונות וירטואליות אני לא הולך להגדיר עכשיו סוויצ'ים וירטואליים אני לא הולך להיכנס לזה הדבר היחיד שאני אעשה, אני אשים V שאני מאפשר Live Migration.
מה זה אומר Live Migration? זה אומר שאם מכונה אחת... Live Migration זה אומר שמכונה וירטואלית אחת יכולה לעבור משרת לשרת בין שרתים הפיזיים בלי להתנתק, בלי להיות כבויה.
שזה כמו V-Motion ב-V-Mware. להעביר מכונה וירטואלית מאחד לשני. טוב, ראיתם ששמתי V של Low Migration, וחוץ מזה אני לא מתקין שום דבר. הלאה.
אני רוצה עכשיו להגדיר את אותן ההגדרות על המחשב השני שלי בקלאסטר וכדי לנהל אותו מרחוק אני צריך ללחוץ פה על Add Other Server to Manage להוסיף אותו לאפשרויות הניהול שלי ועכשיו אני יכול לנהל את השרת השלישי מרחוק.
אוקיי, אני גם על השרת השלישי שלי מתקין Hyper-V, מתקין עליו DHCP, מתקין עליו File Server ואת הפיצ'ר של קלאסטר.
בעצם למעשה הקלאסטר שלי יריץ את שלושת הדברים האלו. בסרטים של SQL אנחנו גם מתקינים קלאסטר של SQL. אני מקווה שהבנתם שקלאסטר עובד כאקטיב פסיב בניגוד ללואוד בלנסר שזה היה בהרצאה הקודמת.
יפה, איך עובד הסטוראג'? הסטוראג' זה המון המון ארדיסקים שיכולים להיות מלמעלה מהצד, קופסאות כאלו ענקיות שמחוברות בו זמנית לכל המחשבים על ידי כבלים מסוג Fiber Channel או SAS, תכף תראו אותם, ככה נראה הכבל של פייבר צ'אנל של כבל אופטי וככה נראה הכבל של סאס הפייבר צ'אנל אפשר לשים אותו לסוויץ' ולפזר אותו דרך סוויץ' אופטי להרבה שרתים אחרים
וכבל של סאס הוא לא עובר דרך סוויץ' הוא מתחבר ישירות בין הסטורג' למחשב יופי אני רואה כבר שההתקנה פה מסתיימת אנחנו הולכים עכשיו להקים סטורג' כזה דרך תוכנה שנקראת אייסקאזי יש לנו את השרת הראשון שלנו שהוא לא משתתף בקלאסטר ואנחנו ננצל אותו כדי שיהיה לנו גם כדומיין קונטרולר וגם כאייסקאזי טרגט סרבר.
אייסקאזי טרגט סרבר זה פיצ'ר שהופך Windows להיות שרת אייסקאזי. מה זה אייסקאזי? זה אומר שפקודות שמיועדות לשרת לוקאלי נארזות ב-TCPIP ונשלחות דרך הרשת. זה אמנם מאוד מאוד פוגע בביצועים אבל מאוד נוח שאנחנו לא צריכים לקנות ציוד פיזי.
תוודאו שהרשת של איי סקייזיה זאת רשת מבודדת לגמרי היא לא קשורה לרשת שבה עובדים היוזרים והיא צריכה להיות מאוד מאוד מהירה זו רשת שעדיף לשים אותה בנפרד לחלוטין על כרטיס רשת נפרד עם כרטיס רשת מהיר נניח של 10 גיגה ביט בשנייה יוזרים הולכים להתחבר לכרטיס רשת נפרד שנקרא
פאבליק נטוורק יש כרטיס רשת אחר שנקרא פרייבט נטוורק ששם נודים בקלאסטר מדברים ביניהם ויש רשת אחרת שמחוברת לסטורג'. למעשה יש לנו שלושה כרטיסי רשת, אחת לקליינטים, ללקוחות שמתחברים כדי לקבל שירותים של פייל סרבר, השנייה פנימית והשלישית ביניהם.
שימו לב, אם אחד נופל, השני תופס את כל התפקידים שלו, והרשת של הפינג עם ה-Private Network, ככה הם בודקים האם אתה חי או מת.
טוב, אני רואה שההתקנה הסתיימה ואנחנו הולכים עכשיו ליצור לונים. לונים זה מחיצות על iSCSI, בעולם של Storage כל המחיצות, כל הדיסקים נקראים לונים הולכים לעשות לונים ואת הלונים האלו, את המחיצות האלו הולכים לחבר לשני השרתים במקביל
הנה אנחנו עוברים לאייסקאזי אז הבנתם את הרעיון, הפקודות שמיועדות לארט דיסק הלוקאליים מבחינתו של המחשב הן לוקאליות כאילו דיסק מחובר אצלו ברמת בלוג דווייס אצלו הן נארזות ב-TCPIP ונשלחות לשרת אייסקאזי והשרת האייסקאזי הזה, עכשיו אנחנו נגיד לו בדיוק איזה דיסקים להציג
לשרתים אחרים שהולכים להתחבר אליו. אז אנחנו צריכים קודם כל ליצור את הדיסק הווירטואלי, את הלון הזה, נניח נקרא לו לון אחד מחיצה אחת.
שימו לב שזה קובץ VHDX רגיל כמו של מכונות וירטואליות. ניתן לו גודל מסוים, נניח 1 ג'יגה, ונקים אייסקאזי טארגט חדש. אייסקאזי טארגט זה בעצם המקום המרכזי שאליו מתחברים הלקוחות, נקודת החיבור שלהם אז אנחנו נקרא לנקודת חיבור הזאת אייסקאזי טארגט סייט 1 hq hq זה הד קווטרס
המפקדה הראשית המשרד הראשי ועכשיו נגיד למי מותר להתחבר לטארגט הזה לנקודה הזאת לשרת מספר 2 ולשרת מספר 3 יפה מאוד אני פה יכול גם לרשום ידנית את ה-IQN עם את נקודות ההתחברות ככה עובד הפרוטוקול של אייסקאזי שיש לו לכל נקודה יש לו מעין, במקום כתובת IP יש לו כזה מעין מזהה כזה של נקודות חיבור.
תחשבו שבארגון שיש לו הרבה שרתים, שלא יהיה בלאגן מי מתחבר לאיזה Storage, מי מתחבר לאיזה לון. יופי, יצרנו דיסק אחד, בואו ניצור עוד דיסק. אנחנו חייבים ליצור כמה דיסקים, עכשיו נעשה לדוגמה לון 2, כמה מחיצות, כי כל מחיצה תהיה אחראית על סרוויץ אחר.
נשים אותה באותו טארגט, באותה נקודת התחברות, וכל מחיצה תהיה אחראית על סרוויס אחר. למה הן לא יכולות להיות על אותה מחיצה? כי סרוויס אחד יהיה פעיל על שרת אחד וסרוויס אחר יהיה פעיל על שרת אחר.
והמחיצה תהיה אקטיבית פעם בשרת אחת, פעם בשרת אחר. ששני הסרוויסים לא יהיו קשורים ביניהם ולא יצטרכו להיות על אותו שרת פיזי.
אז אנחנו לכל סרוויס רוצים שהוא יתנהל בנפרד ועושים לו דיסק נפרד, לון נפרד, מחיצה נפרדת. שימו לב, ואני עכשיו אדגים לכם מה יקרה אם לעשות אותה מחיצה פעילה בשני המקומות במקביל, מה יקרה במצב כזה, ואז תבינו שהתפקיד של קלאסטר זה בעצם להפעיל אותה או שם או פה, או בשרת אחד או בשרת השני.
טוב, בואו נלך עכשיו לשרת שצריך לקבל את המחיצות האלו ל-Node בקלאסטר, לשרת בקלאסטר. נפעיל iSCSI Initiator, שזה ה-Client של iSCSI, שדרך סרוויס מתחבר לשרת המרכזי.
שימו לב, לפני שאני מתחיל, יש לי רק דיסק אחד של קונן C, וברגע שאנחנו נגדיר את האייסקאזי, אתם תראו פתאום שמופיעים פה הרבה דיסקים מקומיים חדשים, וגם תשימו לב שהאייסקאזי אינישיאטור, הקליינט שלו, עובד כסרוויס.
כרגע אתם יכולים לראות שהוא לא הופעל עדיין, הוא עדיין לא פעיל, וברגע שאני מתחיל בעצם להגדיר אותו, אייסקאזי אינישיאטור, הוא שואל אותי האם אתה רוצה להפעיל את הסרוויס, אני עושה לו כן, ושימו לב, הוא מפעיל אותו, זה וויזרד עשה במקומי, יפה מאוד.
עכשיו הוא שואל אותי לאיזה טארגט להתחבר, לאיזה נקודת התחברות, למי להתחבר, יכולים להיות הרבה שרתי האסקזיה, הרבה סטורג'ים בארגון, אז אנחנו צריכים להתחבר לשרת שמחזיק בעצם את האסקזיה טארגט, ויש לנו לשם כך כרטיס רשת נפרד, יש לנו lan7, כרטיס רשת נפרד.
זה מאוד חשוב שתבינו שיש לי שלושה כרטיסי רשת כרטיס מספר 7 שהוא אך ורק לאייסקאזי, רק לסטורג' כדי שהתקשורת של הסטורג' שום דבר לא יפריע לה וגם מבחינה בטיחותית שאף אחד לא יוכל להתחבר במקומי לשמה אני שם אותו בסוויץ' נפרד יש רשת מספר 5 שהיא רשת
שאליה מתחברים הלקוחות בעצם הפאבליק נטוורק ככה, זה סוויץ' נפרד ויש רשת מספר 6 שרק נודים בקלאסטר, מחשבים בקלאסטר מדברים בינם לבין עצמם.
זה אומר שעושים פינגים, מעבירים את המכונות הווירטואליות במיגריישן כשעושים מיגרציה, מעבירים מכונה וירטואלית פועלת משרת לשרת וכו'. אז מאוד חשוב להבין את ההפרדה בין כרטיסי הרשת, בין הסוויצ'ים, ואני ממש שם סוויצ'ים נפרדים לכל רשת.
יפה מאוד. מי שלמד סיסקו יודע לעשות את זה דרך וילאנים, רשתות וירטואליות אבל הרעיון זה להפריד בין התקשורות כדי שעומס ברשת אחת לא יפריע לתקשורת עם סטורג' שימו לב תקשורת עם סטורג' חייבת להיות מהירה כי השרת מצפה שהתגובה תהיה מיידית טוב אנחנו רואים פה שהוא זיהה את כל הארבעת
הנקודות ותדעו שהאפליקציות מצפות שהתגובה מהסטורג' תהיה ממש מהירה כי הם מצפות שהסטורג' יהיה מקומי מחובר אליהם בדיסק לא tcpip מרוחק ולכן הלייטנסי, העיכוב הזה הוא קריטי.
טוב, בואו נפרמט עכשיו את הדיסקים האלו שחיברנו דרך אייסקאזי. שימו לב שהשרת חושב שהדיסקים האלו מקומיים אצלו. הוא לא מודע לזה שזה הולך לאנשהו למקום מרוחק.
מבחינתם של כל התוכנות זה דיסק מקומי רגיל לגמרי. בגלל זה נורא נורא חשוב שלא יהיה דיליי גדול, לא יהיה לייטנסי, לא יהיה עיכוב בתקשורת באייסקאזי, ואי אפשר לשים שרת העסקה הזי רחוק, כי אפליקציה מצפה שהתגובה תהיה תוך שתי מילי שניות או דברים כאלו שזה יהיה מיידי.
לכל תוכנה יש כמה היא מסוגלת לסבול עד שהיא חושבת שהארדיסק יתקלקל מבחינתה. טוב, הרמטנו, שמנו פה קובץ, ועכשיו אנחנו הולכים לחבר את אותן המחיצות בשרת השני.
שימו לב, אנחנו הולכים פעם ראשונה בו זמנית לחבר אותו ארדיסק, אותה מחיצה לשני שרתים במקביל. אז גם פה אנחנו מריצים אסקאז אינישיאטור, מתחברים בדיוק לאותו שרת,