
הטקסט המלא של הדקות הראשונות בהרצאה «תכלס השאלות מתוך ראיונות עבודה ב-QA - חלק 4» בקורס הווידאו של PracticU – כתוביות בעברית עם זמן התחלה לכל פסקה. כך תוכלו לקרוא ולחפש את הנושאים לפני שמתחילים ללמוד.
שלום, אנחנו ממשיכים להתמודד עם שאלות שיכולות לצוץ במהלך ראיון העבודה לתפקיד יש בדיקות. אחת השאלות שהרבה פעמים שואלים זה מה ההבדל בין בדיקות רגרסיה לבדיקות מחדש.
זאת אומרת, כשאנחנו עושים בדיקות רגרסיה אנחנו רוצים לראות שקוד חדש שהוטמע במערכת לא גורם לנסיגה של התכונות או האיכויות שהיו קודם לכן, לפני שהקוד הוטמע, אוקיי? בגלל שיש קוד חדש בשל שיפורים שנדרשו מהמערכת או תיקוני באגים, אנחנו צריכים באמת לוודא שאין תופעות לוואי להטמעה של הקוד החדש הזה במערכת,
על ידי זה שאנחנו נבדוק כל מיני תחומים במערכת ונראה שבאמת הם ממשיכים לתפקד בצורה תקינה. לעומת זאת, כשאנחנו רוצים לבדוק רי-טסטינג זה כשאנחנו בודקים מחדש, אחרי שהוטמע תיקון ספציפי במשהו שמצאנו שלא תפקד כראוי, הוטמע תיקון לאותה בעיה ואנחנו רוצים באמת לבדוק שהתיקון בצורה תקינה ובאמת הבאג לא משתחזר. אז זה
ההבדל בין בדיקות רגרסיה שהן בדיקות כלליות של המערכת ל-retesting של בדיקה האם הבאג באמת משתחזר או לא והאם הוא תוקן בצורה כמו שצריך. אז מה יש לנו מבחינת הדרישות מאיש הבדיקות?
אם שואלים אתכם מה התפקידים של איש בדיקות אז אפשר להגיד שהמשימות של איש הבדיקות מתחילות בסקירה, בבדיקה סטטית של אותם מסמכים, אותן דרישות שיש מהמערכת, כן?
אז יש לנו מסמכי אפיון, יש לנו מסמכי מוצר, יש לנו את הסכמה של המערכת, ואותה אנחנו כבר, איש הבדיקות צריך להיות מעורב כבר בתהליך הזה מבחינת סריקה וסקירה של המערכות האלה, מבחינה סטטית.
יש לו את היכולת לעשות קוד ריוויו, אם זה וייטבוקס טסטינג, בדיקות קופסה לבנה, אם זה איש הבדיקות שעושה את זה, הוא איש הפיתוח שבודק את הקוד של עצמו או בודק קוד שנכתב על ידי מישהו אחר בצוות שלו או בצוות אחר.
את הצורך של איש הבדיקות לכתוב מערכת של טסט קייסים ברמה מלאה שיבדקו את כל השיפורים והתיקונים שהוכנסו למערכת באותה גרסה. יש לנו את הקטע של בדיקה מבוססת סשן, לבדוק סשן טיימאוט, לבדוק את ההתנהגות של המערכת בתוך הסשן ומחוץ לסשן.
לבדוק, להכין תקלות, להכין טסטים ובדיקות בהתאם לריסק של המערכת ובהתאם לסיכונים שיש במערכת, לדרג את הסיכונים ולהיערך בהתאם מבחינת הכיסוי, ה-coverage של הבדיקות בהתאם לרשימה של הסיכונים.
מן הסתם, למערכת שיש בה את הכי הרבה סיכון, לתחום שיש בו הכי סיכון, אנחנו נכין את הכי הרבה בדיקות. לדוגמה, אם אנחנו בודקים מערכת כספומט ויש סיכון בפריצה למערכת, אז אנחנו נערך כדי לבדוק שהמערכת מוגנת מפני