Risk Based Testing
פרקי ההרצאה: Risk Based Testing
תמלול ההרצאה: Risk Based Testing
הטקסט המלא של הדקות הראשונות בהרצאה «Risk Based Testing» בקורס הווידאו של PracticU – כתוביות בעברית עם זמן התחלה לכל פסקה. כך תוכלו לקרוא ולחפש את הנושאים לפני שמתחילים ללמוד.
בדיקות מבוססות סיכונים זאת ההרצאה שלמעשה תיקח את המבוא לבדיקות מבוססות סיכונים ואת ההרצאה שדיברה על סיבוכיות קומפלקסיטי סקלומטי קומפלקסיטי ותאחד אותם ביחד לכדי משהו מובנה שאיתו אפשר אתם יכולים לעבוד ביומיום שזה איזושהי מתודולוגית עבודה שלמעשה יכולה לעזור גם לנו כאנשי בדיקות גם למפתחים להחליט על מה עושים קודם איך נותנים
פוארטיזציה למה לכתוב בדיקות קודם, מה לבדוק קודם, מה לכתוב קודם וכדומה. Lesson objectives, תורת השיעור, what is risk-based testing, נדבר מה זה בדיקות מבוססות סיכונים.
The four indicators, נדבר על הארבעה אינדיקטורים שאפשר להשתמש. רק הערת אגב, יש הרבה מאוד אינדיקטורים. אני בחרתי את הארבע שלדעתי, ושאני עובד איתם ביום-יום, שאני חושב שהם גם קלים למימוש והם גם נורא נוחים, כי אנחנו לא רוצים להגיע למצב שאנחנו בוחרים כל מיני אינדיקטורים שהם אטמטיים ואי אפשר לממש אותם בעולם האמיתי וכדומה.
The method of risk analysis, השיטה של ניתוח סיכונים, ו-how and when to do risk-based testing, ומתי וכיצד אנחנו נעשה בדיקות מבוססות סיכונים.
What is risk-based testing? מה זה בדיקות מבוססות סיכונים? A method to perform assessments of requirements and features. There is a general terms of risk management and other course.
אוקיי, Risk Based Testing או בדיקות מבוססות סיכונים זאת שיטה לביצוע הערכה של דרישות או שינויים שבאמצעות ההערכה הזאת של עד כמה הם מסוכנים אנחנו ייתן לנו איזושהי פריוריטיזציה כי דיברנו עם מה הבעיה הגדולה הבעיה הגדולה זה שיש לנו בעיית זמן כאנשי בדיקות כמתכנתים אי אפשר
לבדוק את הכל. אנחנו צריכים לבוא ולהחליט מה אנחנו בודקים קודם. אנחנו צריכים לבוא ולהחליט למה אנחנו מתחילים לכתוב קודם כל מסמך בדיקות, תריטי בדיקות.
אז זה יהיה אבסורדי אם אנחנו נכתוב ככה אקראית נבחר את הדרישות או נלך לפי איך שהדרישות מופיעות בספר במסמך הדרישות, נכתוב להם std וכדומה, נתחיל לבדוק את זה גם לפי הספר ולמעשה מה שהסתבר לנו זה כשנפסיק לבדוק פתאום שצריך לשחרר גרסה נגלה שעד עכשיו
בדקנו את כל הדרישות השוליות. עשינו כל כך הרבה מאמצים בדרישות השישוליות ולא בדקנו את הדרישות המסוכנות האמיתיות אלה שבאמת יש הכי הרבה באגים אלה שהם הכי חשובים ללקוח יש איזשהו מונח שנקרא ניהול סיכונים שזה גם ראינו במבוא לניהול סיכונים זה מונח שהוא קשור ל-QA הוא קשור לניהול פרויקטים הוא בעקיפין גם קשור לבדיקות מבוססות סיכונים אבל פחות
ואנחנו נדבר על כל הקטע הזה של ניהול סיכונים איך עושים ניהול סיכונים איך עושים ועדת ניהול סיכונים בקורס אחר לגמרי שכל הקורס יתעסק רק בניהול סיכונים, במתודולוגיות לניהול סיכונים, בדרכים להפחתת הסיכון וכדומה.
The four indicators ברמת ריקעון אנחנו צריכים איזשהו אינדיקטור שיבוא ויגיד לנו או ייתן לנו אפשרות למדוד את הסיכון או לקבל לפי איזושהי משוואה של כל ארבעת האינדיקטורים לא האם הסיכון, עד כמה הדרישה הזאת מסוכנת.
ככל שהדרישה מסוכנת ככה אנחנו נתחיל להתעסק בה ראשונים. זאת אומרת, נתחיל לכתוב אותה, נתחיל לבדוק אותה ראשון. We used four indicators to make to risk process more easy.
זה אמור להיות the risk, טעות שלי. אנחנו נשתמש בארבעה אינדיקטורים, שאני חושב שהם מאוד קלים, הם מאוד מוחאים לשימוש, הם נורא ברורים להבנה, ונורא קל לעבוד איתם גם עוד לפני שיש קוד כתוב.
There are many other indicators that can be used. כמו שאמרנו, הרבה אינדיקטורים שעוד אפשר להשתמש ובסופו של דבר אני רק מראה לכם מתודה, אתם יכולים לקחת את המתודה הזאת ולהוסיף לה עוד אינדיקטורים, לשנות אינדיקטורים. בעתיד תמצאו אינדיקטור משל עצמכם, תשתמשו בו, תוסיפו אותו.
פשוט השיטה היא נורא טובה, השיטה הזאת שנראה לכם היא נורא גמישה. The four indicators are, ארבעת האינדיקטורים הם likelihood, impact, complexity ו-severity.
אנחנו נדבר על כל אינדיקטור בנפרד. לייקליות זה הסבירות, האימפקט זה ההשפעה, הקומפלקסיטי זה הסיבוכיות והסביריטי זה העוצמה נקרא לזה ככה, החומרה.
לכל גרישה for each requirement or feature we will do a table. אנחנו בונים טבלה שבה אנחנו נכתוב את כל ה-requirements ואת כל ה-featuring.
כמובן שכל פעם הטבלה הזאת תשתנה ונוסיף עליה ונמחק ממנה ונעשה ארבע עמודות שעמודה הראשונה היא likelihood ועמודה השנייה היא impact ועמודה השלישית היא complexity ועמודה הרביעית היא severity ועמודה החמישית או השישית למעשה היא priority שזה ייתן לנו איזשהו מספר שפה יש איזושהי נוסחה שדעת לפי מה שקבענו שאנחנו שמים היי לואו או מדיום בכל עמודה קובעת פריוריטי
פריוריטי מה זה הפריוריטי הפריוריטי זה למעשה עד כמה הפיצ'ר הזה הרקווארמנט הזה הוא מסוכן מה רמת הסיכון שלו. תוך מעט נדבר איך המושחה הזאת עובדת.
עכשיו אנחנו נדבר על כל ארבעת האינדיקטורים. The Likelihood Indicator, האינדיקטור של הסבירות. The Relative Likelihood of Failor of each Requirement or Feature.
אז העמודה של הלייקליות אנחנו נתאר בה את הסבירות הרלטיבית, כלומר מה ההערכה שלנו לכישלון על כל Requirement or Feature. Signed value i, Medium or Low, Likelihood or Failure.
לכל Requirement or Feature אנחנו נבחר i אם יש לו סבירות גבוהה לכישלון, Medium סבירות נמוכה או Low סבירות נמוכה או Medium סבירות בינונית. והשאלה שצריכה לשאול את עצמנו כשאנחנו באים למלא את העמודה הזאת זה Ask yourself, Based on our current knowledge of the system, What is the likelihood that this feature will fail or fail to operate correctly?
אתם צריכים לשאול את עצמכם, לפי, בהסתמך על הידע שלנו, את המערכת כיום, עד כמה אנחנו חושבים, מה הסבירות שהפיצ'ר הזה או הדרישה הזאתי ייכשלו או ייכשלו מלעבוד טוב כמו שרוצים?
שוב, אם ניזכר בקורס למבוא לניהול סיכונים, זה בסך הכל יש פה איזושהי הערכה, איזשהו ניחוש, אבל ניחוש יחסית יכול להיות פחות או יותר מבוסס, זה אימפקט אינדיקטור, אינדיקטור ההשפעה.
The impact on the user if the feature will not work correctly.