ניתוב בין VLAN
נתב על מקל - Router on a stick
הוכן ע"י התלמיד המצטיין: אברהים אבו שיכה
פרקי ההרצאה: ניתוב בין VLAN נתב על מקל - Router on a stick
תמלול ההרצאה: ניתוב בין VLAN נתב על מקל - Router on a stick
הטקסט המלא של הדקות הראשונות בהרצאה «ניתוב בין VLAN נתב על מקל - Router on a stick» בקורס הווידאו של PracticU – כתוביות בעברית עם זמן התחלה לכל פסקה. כך תוכלו לקרוא ולחפש את הנושאים לפני שמתחילים ללמוד.
כשדיברנו על אינטר וילאן ראוטינג, או יותר נכון כשדיברנו על וילאנים, אז אמרתי שכל הנושא של ניתוב בין וילאנים, במידה ויש לנו מספר וילאנים שמותקנים או מוגדרים על הסוויץ' עצמו, מבוצע באמצעות או סוויץ' ל-R3 או באמצעות נתב.
עכשיו, הפרק הבא, מה שאנחנו נעשה, אנחנו נראה את הפקודות עצמן ונבין איך אנחנו מיישמים את זה בפועל ברשת המקומית שלנו.
עכשיו, יש לנו כאן טופולוגיה לדוגמה. אני אשתמש בטופולוגיה הזאת בשביל להסביר את הנושא עצמו. רוב הפקודות שקשורות לנושא של וילנים וכולי, עברנו עליהן.
מה שנשאר לנו בגדול כשאנחנו מדברים על ניתוב בין וילנים, זה ההגדרה של הנתב עצמו. אז אנחנו נתחיל להגדיר את זה מההתחלה, כלומר נשייך ממשקים לוילנים מסוימים, ונראה איך כל הנושא של הניתוב בין וילנים מיושם בנתב עצמו.
אז דבר ראשון, מה שאנחנו נעשה, אנחנו פשוט ניצור טופולוגיה עם וילנים. בוא נגיד יש לנו כאן מספר וילאנים על הסוויץ' עצמו ולאחר מכן אנחנו נגדיר את ההגדרות המתאימות בנתה ונראה גם נריץ את הפינגים במצב סימוליישן מוד בשביל לראות איך התעבורה עצמה מבוצעת.
אוקיי, בוא נגיד זה הוילאן שלו שלי. כשאנחנו דיברנו איך אנחנו מגדירים וילאן אנחנו אמרנו שהדרך הכי פשוטה להגדיר וילאן זה מצב קונפטי, פשוט לרשום וילאן ומספר הוילאן ולאחר מכן להיכנס לממשק ולשייך אותו.
זו למעשה הדרך הארוכה, הדרך הקצרה יותר זה ישר להיכנס לממשק עצמו, ובאמצעות הפקודה switch port access vlan ומספר הווילן הרלוונטי, מה שאנחנו עושים בעצם באמצעות הפקודה הזאת זה שתי פעולות.
אנחנו גם יוצרים את הווילן עצמו, כלומר הסוויץ' רואה שאין לי וילן 2 אז הוא כבר יוצר אותו בשבילי, וגם הוא משייך את אותו ממשק לאותו הווילן.
אוקיי, אז ככה שייכנו את fastethernet 01 לווילן 2. עכשיו ולגבי fasteternet 0.4 אנחנו נעשה את אותו דבר, רק נשלח את זה לווילאן 3. אוקיי, עכשיו יש לנו שני פורטים שמשויכים לשני ווילאנים שונים.
עכשיו בואו על הדרך כבר ניתן כתובות IP, ככה שנוכל לדעת, נחכה עם הכתובות IP. בואו כרגע נתייחס לחיבור בין הסוויץ' עצמו לראוטר עצמו.
עכשיו אנחנו דיברנו, כשדיברנו על ווילאנים, על הפרוטוקול, הטראנקינג פרוטוקול 802.1Q, ואמרנו שהוא אחראי בעצם על נושא של טאגינג, סימון הפריים כשהוא יוצא מסוויץ' אחד לכיוון סוויץ' אחר, וזה בשביל שמי שמקבל את הפריים ידע שהפריים הזה שם משוייך לווילאן מסוים.
עכשיו כשאנחנו מדברים על החיבור בין הסוויץ' לראוטר עצמו, אז מכיוון שיש לנו מספר וילאנים, החיבור הזה יוגדר כטראנק. מה שזה אומר זה שכשהסוויץ' ישלח את התעבורה עצמה לכיוון הנתב, הוא יוסיף טאג עם סימון את הווילאן האידי לאיזה וילאן זה שייך.
עכשיו בואו נגדיר פה את הממשק הרלוונטי כטראנק, ולאחר מכן נעבור להגדרות בנתב עצמו. עכשיו מבחינת הפקודה עצמה, אנחנו בשביל לשנות את ה-mode של הממשק עצמו, אנחנו משתמשים בפקודה switch port mode, ואיזה מוד אנחנו רוצים.
עכשיו בעיקרון דיברנו גם על פרוטוקול DTP, שבו פורטים מחליטים באופן דינמי באיזה תצורה הם עובדים, אבל המלצתי תמיד להקשיח את התצורה של הפורטים.
אם אתם רוצים שזה יהיה access port, לדוגמה כשדיברנו על נושא של סקיוטי, להקשיח את הפורט כאקסס פורט. אם אתם רוצים אותו שיעבוד כטראנק, תקשיחו אותו כטראנק.
הגדרנו את הפורט כטראנק. בשלב הזה אנחנו בעצם סיימנו את ההגדרות הרלוונטיות בסוויץ' עצמו, ואנחנו נעבור להגדרה בנתב.
התעבורה עצמה שנעה על החיבור בין הסוויץ' לראוטר, כוללת כמובן את כל הווילאנים כברירת מחדל, אלא אם כן אנחנו נגדיר אחרת. כלומר אנחנו יכולים להגיד לסוויץ', על החיבור טראנק שלך תעביר רק וילאנים מסוימים.
במקרה הזה השתמשתי רק בשתי העמדות הללו, שכל אחת מהן משוייכת לוילאן אחר, בשביל להדגים את העיקרון עצמו. עכשיו, כפי שאנחנו נמשיך להגדרות בנתב, בואו נדבר קצת מבחינה עקרונית.
אנחנו אמרנו שכל וילאן זו רשת בפני עצמה. בואו נגיד, יש לנו את וילאן 2, אנחנו נגיד שזו רשת 192,168,2,0, ווילאן 3 זורשת 192.168.3.0.
עכשיו, אני ממליץ מאוד באמת מבחינת נושא של best practice ודברים שעוזרים לנו אחר כך לטראבל שוטינג, זה ליצור התאמה בין הרשתות לווילאנים ולשאר הגדרות אחרות, כדי שנדע, ווילאן 2 זה בעצם 192.168.2.0.
אוקיי, שלא יהיה לנו בלאגן בכתבות עצמם. אז זו התצורה שלנו כרגע, או אנחנו נקבע אותה עוד רגע, רשת, או כל מה שמחובר לווילאן 2 שייך לרשת 192.168.2.0 ווילאן 3, 192.168.3.0.
עכשיו, בוא נחזור כרגע, או בוא נעבור עכשיו לנתב עצמו. איך זה עובד בנתב? אנחנו יודעים, מהיכרותנו עם רשת הלאן, שלכל תחנה, כשהיא רוצה לעבור לרשת אחרת, אז יש לה בעצם default gateway, יש לה את הפתח יציאה מהרשת, ובדרך כלל מדובר על הנתב עצמו.
עכשיו, לנו במקרה הזה יש ממשק פיזי אחד שאמור לשרת מספר רשתות. כלומר, כל וילה. עכשיו, איך זה עובד? איך אנחנו יכולים ליישם את זה על ממשק פיזי אחד?
הרעיון הוא שאנחנו לא יכולים לתת לאותו ממשק פיזי יותר מכתובת AP אחת. אז אנחנו ניקח את הממשק הפיזי, בשלב הראשון ניכנס אליו ונדליק אותו, במקרה הזה הוא דולק, אבל פשוט נדליק אותו, לא ניתן לו כתובת.
ואז נצא החוצה, וכשניכנס אליו בחזרה, אנחנו לא ניכנס ל-fastetternet 0/0, אלא ניכנס לממשק לוגי. כלומר, אנחנו עכשיו ניצור סאב אינטרפייסס. כלומר, תתן ממשקים בהתאמה לפי המספר של הווילאן.
מה הכוונה? interface fastetternet 0/0, נקודה, ועכשיו איזה מספר שאני רוצה לפי הווילאנים עצמם, לדוגמה, נקודה שתיים.
עכשיו שימו לב מה קורה כשאני לוחץ על Enter. אוטומטית הממשק עצמו עולה. אתם רואים, גם יש לנו את Layer 1 למעלה וגם Layer 2 למעלה. למה? מכיוון שזה ממשק לוגי, הוא תמיד למעלה.
אז מבחינת השלבים, כשאני רוצה ליצור ממשק לוגי, אני חייב קודם כל להדליק את הממשק, כלומר את הממשק הפיזי, ולאחר מכן להיכנס לממשק הלוגי הרלוונטי.
עכשיו שימו לב גם ל-comment prompt שלי כאן, מה יש לי כאן? כלומר זה השתנה ל-config sub interface, כלומר זה תת ממשק, וכל תת ממשק הזה אמור לשרת וילאן אחר.
עכשיו הטופולוגיה הזאת נקראת router on a stick, אוקיי, זה כמו, נקרא לזה סוכריה על מקל, יש לנו ראוטר או נסטיק. ובואו נראה איך אנחנו ממשיכים ליישם אותה.
עכשיו, אני עכשיו רוצה לתת כתובת IP. הממשק fasteternet 0/0.2 שייך לווילאן 2. כלומר, לרשת 192.6.8.2.0. אז בואו נגיד שהכתובת IP של אותו ממשק, מה שמבחינת התחנות עצמן יהיה ה-Default Gateway, יהיה 192, 168, 1, 254, סליחה 2, כבר נלווה על 2, 254 עם סאב נטמאסק רלוונטי.
עכשיו שימו לב מה קורה, כשאני לוחץ Enter אז הנתב אומר לי Configering IP Routing on Elan Sub Interface is only allowed if the Sub Interface is already configured as a part of A ויש לנו פה 802.1Q עכשיו מה הכוונה הרעיון הוא כזה הראיון ראוטר יודע שברגע שאני מיישם סאב אינטרפייסס אני יוצר בצורה של וילאנים.
אז הוא רוצה קודם כל שהממשק עצמו יתמוך בטראנקינג פרוטוקול. וזה למה? כי גם כשהראוטר צריך עכשיו להחזיר תשובה, הוא לפני שהוא מוציא את הפריים עצמו, הוא צריך לעשות לו טאגינג, להוסיף סימון לאיזה וילאנד זה שייך, כדי שהסוויץ' עצמו ידע להעביר את זה לממשק המתאים.
אז אחרי שאני נכנס לממשק הלוגי, הדבר הראשון שאני אעשה זה להגדיר את הפרוטוקול הזה. עכשיו, איך אני עושה את זה?
הפקודה זה encapsulation.1q. עכשיו, אנחנו אמרנו שהיו בעבר שני פרוטוקולים, היום עוד פרוטוקול אחד היה בעבר שנקרא SLA, והיום אנחנו משתמשים בפרוטוקול שנקרא .1q או 802.1q, ככה זה רשום בנתב עצמו.
ובסוף אני צריך לציין לנתב לאיזה וילאן זה שייך, כי שככה הוא ידע כל ממשק לאיזה וילאן זה שייך. במקרה שלנו זה וילאן 2. עכשיו, אחרי שהגדרתי את זה, אני מכניס את הכתובת IP, והנה הוא קיבל את זה.
עכשיו, אני אגדיר בהתאמה גם את ה... את סאב האינטרפס השני שלנו, שמשרת את וילאן 3, ועם Capsulation, עם הוילאן המתאים, ובסוף, כתובת IP מתאימה.
עכשיו, אנחנו בשלב הזה סיימנו את ההגדרה של ה-inter-villan routing. ועוד מעט אני אראה איך זה נראה בטבלת הניתוב, רק לפני זה, אתם יודעים, בואו נראה איך זה נראה בטבלת הניתוב.
מה שנותר לי פשוט להגדיר זה את התחנות עצמן לפני שאנחנו נגדיר או נבצע פינגים במצב הסימולציה. עכשיו תראו, אנחנו אמרנו שברגע שאנחנו מגדירים ממשק, מדליקים אותו, אז אוטומטית מתווספת רשומה בטבלת הניתוב.
אז תראו מה יש לנו כאן. מבחינת הנתב, יש לו שתי רשתות שהן connected, כלומר, מחוברות אליו פיזית. רשת 2.0, דייקלי קונקטד, דרך איזה ממשק? 0.2 ורשת 3.0 שהיא מחוברת ל fasteternet 0.3 ממשק לוגי שני.
אוקיי, זה מבחינת הניתוב עצמו. עכשיו בוא נראה איך זה עובד בפועל. אני אתן לתחנות כתובת AP שהיא רלוונטית לאותה רשת.
אני אגדיר את ה-Default Gateway שזה בעצם ה-Sub Interface הרלוונטי ואנחנו נראה בדיוק איך הפריים עובר. אני באמת ממליץ להשתמש גם בסימוליישן מוד כי שם אפשר לראות באמת גם ברמת המודל שבע השכבות, לראות באמת איך נראה הפריים ואיך נראה הפאקט.
בואו נראה שמבחינת פינגים יש לי תעבורה קודם, או יש לי תקשורת בין התחנות דיפל גייטווי, אין שום בעיה, וגם מהתחנה של רשת 2.0, אין שום בעיה.
ועכשיו בואו נראה איך בעצם נוכל לבצע פינג בין תחנה בווילאן 2 לתחנה בווילאן 3. בשביל זה אנחנו נעבור לסימוליישן מוד. אני מזכיר לכם כשאנחנו עוברים לסימוליישן מוד, זה מצב שבו אנחנו מדגימים, לא כדאי להגדיר במצב הזה, לפעמים דברים פתאום לא עובדים, נוריות לא מופיעות כמו שצריך.
כשאנחנו רוצים להציג עכשיו פינג, אנחנו מבחינת הפילטרים עצמם, אנחנו נבטל הכל ונשאיר רק את פרוטוקול ה-ICMP, מכיוון שפרוטוקול ה-ICMP זה בעצם פרוטוקול שכולל בתוכו את הפינגים.
ועכשיו אנחנו נשלח פינג בין PC8 שנמצא בווילאן 2 לפי PC11 שנמצא בווילאן 3. אוקיי, ובואו נראה מה קורה. דבר ראשון, הפאקט עצמו מגיע לסוויץ', או הפריים עצמו מגיע לסוויץ'.
בואו נסתכל על הפריים עצמו. אנחנו אמרנו שהחלון הזה בעצם כולל את לשונית ה-OSI מודל, אפשר לראות את הפרטים השונים לפי מודל שבע שכבות, ויש לנו את הנושא של אינבאון ואוטבאון, כלומר, איך נראה הפריים שמגיע ואיך נראה הפריים שיוצא.
דיברנו על זה כשדיברנו על וילאנים וראינו שכאן בעצם מה שיש לנו כאן זה הווילאן איי-די אוקיי זה 0x2 זה בהקסה ש2 בהקסה זה 2 בדצימאלי זאת אומרת שכרגע כשהסוויץ' עצמו ישלח את זה על גבי החיבור הטראמפ הוא יוסיף לו טאג שזה זה שאומר זה משוייך לווילאן 2 כלומר זה הגיע מווילאן 2
עכשיו זה מה שיש לנו כאן זה הפריים עצמו מה שיש לנו כאן זה הפאקט אנחנו יכולים לראות את הכתובות IP מבחינת ה-Destination IP זה רשת 3, מבחינת ה-Source IP זה רשת 2.
עכשיו, מה קורה ברגע שזה מגיע לנתב עצמו? ככה, ברגע שזה מגיע לנתב עצמו, שוב, יש לנו את הפאקט שהגיע, ועכשיו הוא בא, מה הנתב עצמו עושה? הוא פותח את הפריים עצמו, פותח את הפאקט, מסתכל פנימה, מסתכל על ה-Destination IP.
ה-Destination IP הוא לוקח ומשווה מול טבלת הניתוב שלו. הרי הנתב עצמו מקבל החלטות רק על פי מה שרשום לו בטבלת הניתוב.