הרצת הטסטים האוטומטיים - פקודות קונסול ADB
adb devices -l מציגה את רשימת המכשירים המחוברים (אימולטורים מסומנים בתחילית "emulator", מכשירים פיזיים מוצגים עם מספר סריאלי משלהם). אם המכשיר מופיע ברשימה, הקישוריות תקינה.adb -s <serial> install <path-to-apk> מתקינה אפליקציה על מכשיר מסוים לפי מספר סריאלי. אם מחובר רק מכשיר אחד, אפשר להשתמש ב-adb install בלי לציין מכשיר.adb pull מעתיקה קובץ מהמכשיר למחשב המקומי, ויש גם אפשרות הפוכה להעתיק מהמחשב למכשיר.adb shell screencap מצלמת את מסך המכשיר ושומרת אותו שם, ואז adb pull מעבירה את התמונה למחשב המקומי, למשל לתיקיית C:\Temp.adb devices הוא המזהה של המכשיר שישמש בהמשך בפקודות ובסקריפטים של הבדיקה.פרקי ההרצאה: הרצת הטסטים האוטומטיים - פקודות קונסול ADB
תמלול ההרצאה: הרצת הטסטים האוטומטיים - פקודות קונסול ADB
הטקסט המלא של הדקות הראשונות בהרצאה «הרצת הטסטים האוטומטיים - פקודות קונסול ADB» בקורס הווידאו של PracticU – כתוביות בעברית עם זמן התחלה לכל פסקה. כך תוכלו לקרוא ולחפש את הנושאים לפני שמתחילים ללמוד.
שלום לכולם, בשיעור האחרון פתחנו את אפשרויות מפתחים בדווייס הפיזי במכשיר המובייל שלנו. בשיעורים הקודמים התקנו את האנדרואיד סטודיו, את האנדרואיד sdk, את ה-java sdk, התקנו והגדרנו את האפיום סרבר ואנחנו רגע לפני תחילת הכתיבת טסטים עצמם והרצה של הטסטים על המכשירים הניידים.
אבל לפני שאנחנו עושים את זה אני רוצה לעבור על כמה דברים חשובים שיעזרו לנו לסדר את כל הדברים הלאה. הדבר הראשון שאני רוצה לדבר עליו הוא הנושא של החיבוריות.
כשאני מחבר את המכשיר הפיזי שלי למחשב שממנו אני מריץ את הטסטים, אני משתמש בכבל שמתחבר בין השקעה של המכשיר, הטייפ סי במקרה שלי, לבין שקע ה-USB במחשב.
ברגע שאני עושה את החיבוריות הזאת, אז אני נדרש לאשר את החיבוריות. ברגע שאני מאשר את זה, בעצם אפשרתי העברת נתונים בין שני הדיווייסים, בין המחשב שממנו אני מריץ את הטסט לבין הדיווייס הפיזי.
זה סימן אחד לזה שהכישוריות עובדת בצורה תקינה. יכול לראות את התוכן של הסמארטפון שמחובר למחשב הנייד שלי, למחשב שממנו אני אבצע את ההרצאה.
דבר חשוב נוסף, אולי יותר חשוב אפילו, זה הנושא של פקודות ה-ADB. לצורך כך אני פותח את ה-Command Line, ויש לי את הפקודה ADB, Devices - L.
בעצם הפקודה הזאת מציגה לי רשימה של דיווייסים שמחוברים למחשב שממנו אני מפעיל את האפיום סרבר וממנו אני מריץ את הטסטים. ברגע שאני רואה את הדיווייס, אז אני יכול להיות בטוח שהחיבוריות היא בסדר.
אז אלו שתי צעדים שצריך לעשות וצריך לעבור רגע לפני שאנחנו מתחילים לכתוב קוד. עכשיו רציתי קצת לדבר על הנושא של מה זה פקודות ADB. פקודות ADB, הראשי תיבות של ADB זה Android Debug Bridge, ADB, זה בעצם הגשר שלנו לחיבוריות בין סביבת הפיתוח במקרה של מפתחי אנדרואיד,
או בין סביבת הרצת הבדיקות במקרה של טסטרים. זה הגשר שלנו, וזה גם קשור לאפשרויות הפיתוח שפתחנו ואפשרנו במחשב, בדיווייס שעליו אנחנו מריצים את הטסטים.
אנחנו שמים לב שהנושא של ה-ADB הוא חלק מהחבילה של ה-SDK. ADB is included in the Android SDK Platform Tools.
אנחנו חייבים לדאוג שההתקנה של האנדרואיד SDK היא תקינה ועובדת, ועשינו את כל המיפוי מבחינת המיקומים במשתנה הסביבה של הווינדוס. אנחנו רואים שהפקודה ADB Devices או ADB Devices מינוס L מאפשרת לנו לראות List of Devices Attached.
זאת אומרת, אנחנו, מהמקום שאנחנו מריצים את ה-ADB, זה המקום שמותקן האנדרואיד SDK, זה בעצם משמש כסרבר שמקושרים אליו דיווייסים שאנחנו יכולים לראות דרך הפקודה ADB Devices.
אז יש לנו פה רשימה ואנחנו רואים שאימולטור מוגדרים כפרפיקס אימולטור ומכשירים פיזיים מוצגים בצורה אחרת. אנחנו רואים פה ממש איזשהו מספר סריאלי מזהה שהוא יהיה הזיהוי שלנו מבחינת ה-Device שעליו אנחנו נרצה לגשת ולהריץ את הטסטים.
זו נקודה חשובה, זה Device, זה המספר הסריאלי מבחינת ה-Android SDK שאנחנו צריכים על מנת לזהות את ה-Device שעליו נריץ את הטסטים. פקודות נפוצות שאפשר לבצע בעזרת אותו Interface ADB אלה פקודות לדוגמה של Install, אנחנו יכולים להתקין בעזרת הפקודה ADB-S ואת שם ה-Device, לדוגמה אימולטור, אני יכול לבצע אינסטול ל-APK.
אני יכול לשלב את זה גם בטסטים שלי, את הפקודה הזאת. אז זו פקודה שהיא מאוד שימושית וה-ADB מאפשר אותה דרך הסקריפט.
חשוב לזכור ש-ADB-S בעצם מאפשר לנו לשלוח את הפקודת אינסטול ל-Device ספציפי, אימולטור או מכשיר פיזי לפי ה-serial number שראינו קודם כשהרכשנו את הפקודה ADB devices.